“כולם פה אנטישמים", הוא אמר. "יותר גרוע מאירופה.”

"למה?”, שאלתי.

הוא התקרב אליי, הנמיך את כולו ולחש "כל מקום שאני נכנס, הם ישר יורקים על הרצפה. אפילו בלובי של המלון!”

מי שמסתובב בערים הגדולות של סין יודע שתושבי המקום נוהגים לשחרר ליחה בכל פעם שמתעורר צורך בכך, גם כאשר אין בסביבה יהודים. אבל אנחנו, בני העם הנבחר, תמיד חושבים שהכול בגללנו.

אצל רוב הסינים שפגשתי, היחס ליהודים מורכב מהערצה והערכה הנובעות מסטראוטיפים אנטישמיים קלסיים. כל נהג מונית ממוצע כאן יודע לספר שהיהודים חכמים, אגרסיביים, בעלי חוש עסקי מפותח ויכולת שליטה בפוליטיקה והתקשורת העולמית. אלה בדיוק התכונות שהסינים מאחלים לעצמם, ועל כן מסתכלים עליהן ביראת כבוד. לפחות בינתיים.

יחסם של הסינים כלפי יהודים והיהדות מורכב, וחורג מגבולות מאמרנו. על רגל אחת, ניתן למנות מספר מקורות עיקריים מהם נובעת ההיכרות של הסינים עם יהודים. הראשון שבהם הוא סיפורי התנ"ך, שהגיעו לסין עם המיסיונרים הנוצרים במאות האחרונות. מקור נוסף הוא התרבות האירופאית של המאה ה-19 וה-20 – על שלל תורותיה המהפכניות - שרבים מחכמיה וגדוליה היו בני העם היהודי. כאן יש לשים דגש מיוחד על המרקסיזם והקומוניזם הסובייטי שחלק מכריע מחלוציו היו יהודים.

חלק קטן מהסינים נחשף גם ליהודים שהתיישבו ברבע האחרון של האלף השני בשנגחאי, הונג קונג, ולאחר מכן גם בחרבין, טיאנג'ין וערים נוספות. במשך מאות שנים התקיימה קהילה יהודית בעיר קאייפנג, אך השפעתה על דעת הקהל בסין כלפי היהודים זניחה. בנוסף, יהודים ממערב אסיה הגיעו במרוצות הדורות לסין כחלק מפעילותם המסחרית.

כל התקופות והמפגשים המפורטים למעלה נחקרו, נחקרים, ועוד יחקרו. עם זאת, בימינו רבים מהסינים מבססים את דעתם על מידע ברשת האינטרנט. על כן, אולי כיריית פתיחה למחקר מקיף יותר, שווה לראות מה ימצא הסיני הממוצע אם יחפש מידע על יהודים (犹太人)
במנוע החיפוש הפופולרי ביותר בסין, ביידו (Baidu/百度). להלן 10 התוצאות הראשונות:

1. הערך "יהודי\יהודים" בגרסה הסינית של וויקיפדיה. במהלך הכנת הכתבה, האתר נחסם ( יחד עם שאר האנציקלופדיה המקוונת ) והוסר מתוצאות החיפוש של ביידו.

2. הערך "יהודי\יהודים" באתר המחלקה לחקר המרקסיזם של האקדמיה הסינית למדעי החברה. הדף מספר שמוצאם של היהודים מפלשתינה (巴勒斯坦) , בה הם הקימו את ממלכת ישראל במאה ה-11 לפני הספירה, עד שנאלצו לגלות מארצם בין המאה הראשונה לשנייה לספירה. האתר מסביר מי הם היהודים בקונטקסט של תולדות הקומוניזם והמרקסיזם ומסביר איך הגיעו למזרח אירופה.

3.הערך "יהודי\יהודים" באנציקלופדיה המקוונת של מנוע החיפוש "ביידו". ערך זה לא הופיע בחיפושינו הקודם, כך שיכול להיות שהחבר'ה בביידו "לוו" את האינפורמציה מאתר וויקיפדיה לפני שחסמו אותו. הדף מספק תיאור מקיף על ההיסטוריה היהודית, החל מאברהם אבינו, דרך ראשית הציונות, ועד ליחסים המיוחדים עם גרמניה בימינו. סינים רבים שפגשנו ( חברי המערכת ) מתעניינים מאוד בהשוואה של מערכות היחסים הנוכחיות בין ישראל-גרמניה וסין-יפן. אחת מנקודות הקרבה בין היהודים לסינים, על פי הסינים, היא היותם שותפים לצד הקרבנות במלחמת העולם השנייה. מעניין לציין, שגם היפנים אוהבים להשוות את עצמם ליהודים במלחמת העולם השנייה, לאחר שספגו שתי פצצות אטום.

4.הפורום המקוון "פוקוס על יהדות". האתר לא נגיש כרגע.

5.דף מידע על הספר "למה היהודים כל כך מצוינים?”(???), באתר sina.com.cn, אחד הפורטלים המובילים בסין. הספר, שנכתב על ידי חוקר יפני, מתאר את דרך החיים והחשיבה היהודית ומתמקד בדמויות יהודיות בולטות מתחומי המדע, חינוך, עסקים, אתיקה, ועוד.

6.אתר "יהודי המזרח". בניגוד למשתמע מהשם, לא מדובר באתר בית הכנסת של הקהילה העיראקית בעיר. האתר הוא פורטל עסקי שככל הנראה מנסה לרכב על הסטראוטיפ על הכוח העסקי היהודי. במהלך הדורות, זכו מהגרים סינים בארצות שונות לכינוי "היהודים של המזרח", בגלל הצלחתם בתחום המסחר ומרכזי הקהילה שהקימו בכל מקום בו התיישבו.

7.אתר לשכת המסחר של מחוז ג'יאנגסו וג'ג'יאנג. הקשר לא ברור, אם כי בתקציר המופיע בתוצאות החיפוש מופיעה התייחסות נוספת לביטוי "יהודי המזרח".

8.אתר JEWCN, אתר המגדיר את עצמו "אנטי מיסיונרי", מפיץ מידע על היהדות ומסביר מדוע היהודים הם עדיין העם הנבחר. בנוסף, האתר, שיזכה אי"ה לביקור מפורט יותר מחברי מערכת הווק בעתיד הקרוב, מביא דוגמאות לאנטישמיות מאתרים וקבוצות דיון בסין ושאר העולם. האתר מנוהל על ידי סיני צעיר המכנה את עצמו "אהרון חי". אהרון למד בעבר במרכז לענייני יהדות באוניברסיטת שנדונג, במזרח סין.

9.המאמר - “הסינים או היהודים: מי יותר חכם?” בבלוג של הה שיונגפיי (He Xiongfei). לפני מספר חודשים התפרסמו בסין ידיעות על הוצאה קרובה של הספר "למה היהודים חכמים", מאת אותו כותב ( תחת שם עט שונה ), אך כרגע לא ניתן למצוא את הספר או מידע עליו. גישתו הכללית של המחבר היא שיהודים טובים בעסקים, והסינים הם היהודים של המזרח, ועל כן היכרות מעמיקה יותר עם התרבות היהודית תעזור לסינים להצליח.

10.המאמר "לבנים, שחורים, האם כולם יהודים?”. רשמיו של מבקר סיני במדינת ישראל. נראה שהכותב\ת מצא\ה עניין מיוחד במגוון הפרצופים והצבעים של תושבי הארץ. לכתבה מצורפות תמונות של עוברים ושבים בעלי גוון עור וסגנון לבוש שונה.

בתמונה השער הקידמי של הספר "מדוע היהודים מצליחים", רב מכר בסין

בכל יום שישי מתכנסים בעיר שני מניינים לקבלת שבת. הראשון, האורתודוקסי, בבית חב"ד בייג'ינג. השני, ב"קהילת בייג'ינג", קהילה ליברלית המורכבת בעיקר מיהודים אמריקאים החיים בעיר. חברי "קהילת בייג'ינג" מתפללים עם סידור של זרם היהדות הרקונסטרוקטיבית, ללא הפרדה, ותוך שיתוף נשים בעלייה לתורה.

שתי הקבוצות רואות עצמן כחלק מקהילה יהודית אחת, ומשתדלות לקיים מעת לעת אירועים משותפים, תוך משא ומתן מתמיד על כללי הטקס וסובלנות שיכולה להוות דוגמה ליהודי העולם. הפעילות המשותפת מתבססת על החברות בין הרב שמעון פרוינדליך ורעייתו דיני מחב"ד בייג'ינג לגברת רוברטה ליפסון, מייסדת "קהילת בייג'ינג”, ומשפחתה. לאחרונה החלה לפעול בעיר שלוחה נוספת של חב"ד בייג'ינג אשר מתמקדת בקהילה של יהודי קווקז החיים בעיר.

שיתוף הפעולה הגיע לשיאו בשבת האחרונה. לאחר התפילה, ישבו חברי שתי הקהילות ואורחים נוספים לארוחה חלבית כשרה למהדרין במלון "רנסאנס" בעיר.

קשה לדמיין אירוע כזה מתקיים בכל מקום אחר. מערכת הווק מברכת את חתן בר המצווה, ומקווה שחברי הקהילה היהודית המורחבת של בייג'ינג ימשיכו להיפגש בשמחות.

אין טעות כתיב בכותרת. טכנאי מתקן מכונות ומוצרי חשמל. תוכנה היא תכנית שפועלת בהתאם להוראות שבה תוכנתה. מה הקשרביניהם? ומה הקשר לסין?

כישראלי שמסתובב הרבה ברחבי סין אני נהנה מתחושת הביטחון השוררת בכל מקום. אפילו במקומות הכי נידחים – ולכאלה הגעתי הרבה – אין רגע של פחד.

בנוסף, כולם מכירים את השירות המעולה שיש במזרח בכלל ובסין בפרט. ככל שאתה משלם יותר במלונות וטיסות וכדו' אתה פשוט מלך.

בעצם אפילו לא צריך להוציא כסף. בתור אורח פשוט שבא לביקור במפעל או חברה או לכל ביקור שהוא, אתה מלך בזה שיתקשרו לוודא שאתה מגיע בטיסה זו וזו, ידאגו לומר לך שהם מחכים לך בשדה. וכמובן שהם שם שעה קודם.

ברגע שתיפגשו כמעט יחטפו ממך את המזוודה כדי שחס וחלילה לא תיסחב יתר על המידה, וגם אם המזוודה שלך היא תיק יד קטן שתלוי לך מעל הראש או לחלופין די כבדה והמלווה היא סינית קטנה שתיפול אם רק תיגע במזוודה..

יפתחו לך את הדלת באוטו גם אם אתה יותר קרוב לרכב, ויתיישבו לידך כדי לבדר אותך בצ'ינגליש המשובחת שלהם. ישאלו את כל שאלות הנימוסין כמו: האם זו פעם ראשונה שלך בעיר? מה אתה חושב על סין? (מה תגיד? פרימיטיבית...) והאם שמעת על ההר הנמצא ממש כאן משמאל ושעליו ניצבת פגודה מלפני 50 אלף שנה.. לא. מה? אייך לא שמעת?

כל עוד אתה לא עוצם את העיניים ונרדם להם בפנים הם לא יפסיקו. ואז, כשנדמה להם שאתה מת מעייפות, יאמרו בחיוך" have a rest”.

כשסוף סוף תגיעו למקום, יציעו לך מיד לשבת על אף שממש בשנייה זו קמת אחרי 4 שעות נסיעה מבלי יכולת לשחרר את עצמותיך. כוס תה או מים חמים תוגש כמובן גם אם הטמפרטורה בחדר עולה על 35 המעלות שבחוץ.. וכיבוד ( בד"כ פירות) יוצע לך כמעט לפה.

במילים פשוטות, הסינים מאוד משקיעים במה שנראה להם האירוח הכי מכובד, בפרט כשמדובר באורח מחו"ל. יותר מדויק להגדיר זאת במילה "ריצוי". ריצוי היא מילת המפתח בשירות הסיני. לא צריך להתעמק בלימוד סגנון הכוראוגרפיה הסינית ותקופות הצ'ינג, מינג, וכו', כדי להגיע למסקנה זו.

בראשו של הסיני ניצבת כל חייו המטרה: ריצוי עצמו והזולת! עד כדי כך שהוא יענה לך בהתאם למה שהוא חושב שהכי ירצה אותך גם אם השאלה היא "מה השעה?".

זה מגיע עד לכך שברגע שאתה אורח של סיני ולא משנה כמה חשוב הוא, הוא ינסה לרצות אותך אפילו בנסיעה של 3 שעות בחזרה לשדה התעופה. 3 שעות בהן הוא לא יכול להחליף אתך מילה עקב היותו דובר שפה אחת בלבד, וזאת רק כדי להיפרד ממך בשדה התעופה ולומר לך שלום בחיוך עייף.

אייך כל זה עונה על השאלות שבפתיחה?

כל מה שסיפרנו מניסיון החיים בסין הוא רק אם אתה בצד שלהם, כלומר אתה האורח או הלקוח שמשלם יפה. מה קורה בזמן אמת? כשאתה צריך לתפוס טיסה ואתה מאחר, או כשאתה מבקש טובה שלא כל כך קשורה לעבודה של העובד? זה סיפור אחר לגמרי.

ברגע שאתה לחוץ וצריך לפתור בעיה ואתה בסין ולא כל כך מדבר את השפה ובעצם אף אחד לא חייב לך שום דבר - אתה תקוע חזק!

הם איתך עד הסוף כשאתה האורח שלהם או כשיש להם אינטרס לרצות אותך. בשנייה שזה מסתיים אתה כבר לא תזכה לפינוקים הנזכרים. הם לא ידעו לצאת מהקופסה שלהם לעזור לך גם אם מדובר במשהו רציני! ולזה אפשר לקרוא טוכנה סינית. מדוע?

טכנאי מתקן מכונות עבור תשלום ועובד על פי התוכנה שהמכונה והוא מכירים. כך עובד הראש פה. יש תוכנה [הראש הסיני] ויש אובייקט [אנחנו] לרצות. ברגע שהמערכת קורסת [בעיה\בקשת טובה מיוחדת] אין כבר טעם לרצות [מציאת פתרון] או בכלל להתייחס אליה [Mei You] .

מיותר לציין שאנחנו לא מושלמים ונכון שגם בנו יתכן ויש מין התנהגות שכזו ונכון שקרוב לוודאי שלעמים אחרים יש בדיוק את אותה בעיה.

אני רק מספר מניסיוני האישי בשנתיים פלוס בסין הגדולה, כדי שלא נתבלבל, ולמען יראו וייראו. ראו את ההבדל הקיצוני בין השירות והריצוי המעולה לבין האדישות והבורות בניסיון לאלתר לב שירחם או מישהו לדבר שינסה לעזור לשני באמת כשצריך וזה כמעט ואין.

אולי זה מה שעושה אותנו מאוד שונים מהעם הגדול בעולם ומזכיר לנו את היותנו שייכים לעם אולי מהקטנים בעולם אבל עם הלב הרחב ביקום.

אולי.

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ יעקב ליצמן הביע דאגה במהלך ביקורו בסין, מהפער ההולך וגדל במאזן המסחרי של ישראל מול סין. את הדברים אמר במהלך ביקור נציגי ועדת הכספים של הכנסת בשבוע שעבר ( 27.10.06 ) בסין.

במסגרת הביקור, בן החמישה ימים, נועד יו"ר ועדת הכספים של הכנסת עם אישי כלכלה בכירים בינהם: סגן נשיא הפרלמנט הסיני, בכירי המערכת הבנקאית ועוד. כמו כן ביקרו חברי הועדה במרכזים כלכליים ומסחריים במדינה ביניהם בייג'ינג ושנגחאי. במהלך הביקור הביע היו"ר ליצמן דאגה מהפער ההולך וגדל במאזן המסחרי של ישראל מול סין ואמר כי שתי המדינות צריכות לבחון דרכים משותפות שיוכלו לצמצם את הפער ולעודד יצוא ישראלי עתיר טכנולגיה לסין.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התלות של ישראל ביבוא מוצרים מסין גדלה משנת 2000-2005 פי שלוש, מ-0.9 מיליארד דולר בשנת 2000 ל-2.5 מיליארד דולר בשנת 2005. לעומת ירידה בייצוא הישראלי לסין שהגיע בשנת 2005 ל-629 מליון דולרים בלבד (מנתוני מכון היצוא).

ובעניין אחר, עיתון חב"ד מגלה כי עם שובו של ח"כ ליצמן מסין פנה יו"ר ועדת הכספים לממשלה להעניק תמיכות למוסדות חב"ד העולמיים, "על הממשלה לסייע לפעילות לפעילות בתי-חב"ד ברחבי העולם ובסין בפרט", כך לדברי אנשי חב"ד. יש לציין כי הדברים נאמרים בפתח הדיון הפרלמנטרי על תקציב המדינה בכנסת, ויתכן כי תהיה להם משמעות לקראת השבועות הבאים.

עוד מספרים בחב"ד כי בביקורו בסין ביקר יו"ר ועדת הכספים במספר בתי חב"ד בבייג'נגן ובשנחאי, וראה את פעילותם בענייני יהדות. שלוחי חב"ד בבייג'ין ובשנחאי סיפרו לח"כ הרב ליצמן על פעילותם ועל פעילות בתי חב"ד במקומות מרוחקים בעולם. במהלך הביקור הודיע הרב של שנחאי, כי בקרוב עומדים לחדש את המקווה בשנחאי, דבר שמצריך מימון מיוחד.

בתי חב"ד בסין מתפרנסים בעיקר משירות ארוחות כשרות לאנשי עסקים ולתיירים וכן ממתן הכשרים למפעלי מזון מקומיים.

הייצוא הישראלי לסין בשנים 2004-2005
לחצו על התמונה להגדלה

"מדינה שנוסדה בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים, מתוך ההריסות של מלחמת העולם השנייה. מורכבת ממיעוטים רבים, שהיגרו במשך אלפי שנים והתערו ברמה כזו או אחרת בעמי המדינות השכנות. בני מיעוטים אלה מגיעים מאזורים שונים, דוברי שפות שונות, אך חולקים ביניהם מסורת עתיקה. בנוסף לאלה, במדינה יש מיעוט מוסלמי לא קטן, שלא פעם דרש ( גם באמצעים אלימים) לקבל אוטונומיה מדינית או השפעה רבה יותר בשלטון המרכזי.

השלטון החדש התעלם מרוב המסורת המקומית, ואף מחק חלקים נרחבים ממנה בשיטתיות בתקופות מסוימות. עם זאת, השתמש באלמנטים אחרים של המסורת לעידוד הלאומיות ותחושת הבידוד של התושבים כשהיה צורך בכך.”

ועל כך אמר קונפוציוס, “טבעם של כל בני האדם זהה, רק הרגליהם מפרידים ביניהם". שתהיה לעם ישראל ולעם הסיני שנה טובה ומתוקה. שנה של שלום, הצלחה, שיתוף פעולה פורה, וראייה היסטורית מפוכחת.

כפרות בבייג'ין, 2006. תמונות נוספות בפליקר שלי.

קהילת חב"ד בייג'ינג בראשות הרב שמעון פרוינדליך ורעייתו דיני חגגה בשבת האחרונה חגיגה כפולה: חנוכת המרכז היהודי הראשון בבייג'ינג, פרי עמלם בשנים האחרונות בעיר. החגיגות כללו הכנסת ספר תורה על החומה הסינית בפעם הראשונה בהיסטוריה, תפילות בערב שבת ובשבת עצמה שנערכו בהשתתפות קהל רב, ושיאו של הכינוס היה ביום ראשון - באירוע הפתיחה של המרכז הקהילתי היהודי הראשון מסוגו בבייג'ינג. המרכז מאכלס את בית הספר היהודי היחיד (והראשון) בבייג'ינג - “גנינו", מטבח מסחרי כשר, משרדים קהילתיים, ומקווה טהרה. המקווה, “מי טובה", הוא הראשון מסוגו בחלקה הצפוני של סין. המרכז כולו נבנה ומופעל מכספי תרומות.
מבין האורחים הרבים באירוע נמנו שלוחים של חב"ד מכל רחבי אסיה, רבנים, ואורחים רבים ומגוונים מכל קצוות העולם (בין האורחים בלט איצ'ה מאיר הלפגוט, החזן המפורסם בעולם, שהפליא בקטעי חזנות ותפילה).
הקהילה היהודית בבייגי'נג בלבד מונה באופן לא רשמי כ – 1000 איש וכוללת משפחות ויחידים המתגוררים בסין דרך קבע, בעיקר מסיבות עסקיות, שליחות דיפלומטית או לימודים אקדמאיים. רובם מרקע יהודי מסורתי, בעיקר מצפון אמריקה וישראל. כנהוג בקהילות יהודיות ברחבי העולם (למעט ישראל), בית הכנסת משמש גם כמקום מפגש חברתי ולימודי, והאינטראקציה בין הקבוצות הדתיות והזרמים השונים טובה. בתי חב"ד מתנהלים גם בערים אחרות בסין כמו שנחאי, גואנגז'ו, ושנז'ן.

טקס קבלה: דרקונים מקבלים בברכה את המקווה החדש בביי גי'נג

על חב"ד בייג'ינג, ניתן לקרוא בקישור הבא: http://www.chabadbeijing.com

ציוד הסטראו נותר בלא פגע. ז'אנג מאידך, עדיין מתאושש. אשתו, ווי סו-יינג, הגישה לאחרונה תביעת פיצויים על רקע "הרס חיי המין" שלה. “מומחים שמונו על ידי בית המשפט", מדווח אחד מעיתוני שנגחאי, “קבעו שמר ז'אנג סובל מסדרה של בעיות בתפקוד המיני”. האישה ביקשה מבית המשפט פיצוי של "100,000 יואן על עגמת נפש, ו-120,000 יואן לרכישה של אביזרי מין והיגיינה ב-20 השנים הבאות".

בית המשפט דחה את העתירה בנימוק שהחוק הסיני לא מתיר פיצוי על אובדן חיי מין, אלא רק על עגמת נפש ואובדן כושר עבודה, עליהם כבר קיבל הבעל פיצוי בתביעה קודמת.

בערים הגדולות של סין ניתן למצוא חנויות לאביזרי מין כמעט בכל בלוק מגורים. ככה, בין המסעדה השכונתית לתופרת. החנויות מתהדרות בדרך כלל בשם המכובס "מוצרי בריאות למבוגרים" (成人保健) ומכילות את מיטב התוצרת המקורית. ידה הארוכה של המפלגה מגיעה גם לפינות אלו, ובחלק מהחנויות ניתן למצוא חומרי הדרכה על מחלות מין, מניעת הריון, ועוד. בדיקה מעמיקה של צוות "הווק" מגלה ש-120,000 יואן יכולים לספק אביזרי מין לשכונה שלמה למשך 20 עשרים שנה, כך שהתביעה של הגברת ווי מוגזמת ללא ספק. על כן, אנחנו מתייצבים מאחורי קביעת בית המשפט ומחזקים את ידו.

בנוסף לצעצועים, הסביבה העירונית בסין מציעה דרכים נוספות לסיפוק צרכי התושבים. בכל פינת רחוב ניתן למצוא "מספרה". השירותים הניתנים במספרות אלה מקבילים לשירותים הניתנים ב"מכוני הבריאות" בישראל. בכל מספרה יושבות שתיים עד עשר בחורות ומביטות על העוברים ושבים דרך חלון הראווה.

למרבה הצער, לא כל תושבי סין נהנים מהשירותים שהוזכרו לעיל, והפער הולך ומעמיק. צוות של מומחים ואנשי ממשל בננג'ינג, בירת מחוז ג'יאנגסו, קרא לאחרונה להקדיש יותר תשומת לב ציבורית לצרכיהם המיניים של "הפועלים הנודדים" בסין על רקע עליה במספר מקרי האונס. פועלים אלה מגיעים לערים הגדולות מאזורי הספר ופעילים בעיקר בתחום הבניין.

“הפועלים הם קודם כל בני אדם עם צרכים מיניים נורמליים", אומר ווי יי-מינג, דיקן המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ננגי'נג, “החברה לא יכולה לבקש מהם לציית לכללים וחוקים בזמן שצרכיהם המיניים מדוכאים ומודחקים". פרופסור ווי מזהיר שהתעלמות מצרכיהם של הפועלים הנודדים – רוב רובם גברים – יוביל לבעיות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות חמורות. הוא קורא לממשלה לאפשר לפועלים חופשות ארוכות יותר בהן יוכלו לבקר את נשותיהן, וממליץ למעסיקים לעודד את הפועלים להעביר את זמנם מחוץ לעבודה בצורה "בריאה" (הכוונה כנראה: במכון הבריאות המקומי) .

פתרון אפשרי לבעיה נמצא כעת בניסוי. באחת מהשכונות בננג'ינג הוקמו לאחרונה "קיני אוהבים" ללקוחות דלי תקציב. כשהאישה באה לבקר, כל פועל יכול לשכור חדרון פרטי תמורת 300 יואן ( 38 דולר) לחודש ולבלות זמן איכות באווירה אינטימית.

על רקע הבעיות האישיות והחברתיות שהוצגו לעיל, נעים לגלות שהיהודים בסין – שגם חלקם רחוקים ממשפחתם ונודדים בחיפוש עבודה - מצליחים להפגין שליטה עצמית וכבוד ליחסים שבינו לבינה. בבייג'ינג נחנך בשבוע שעבר מקווה טהרה, הראשון מסוגו בחלקה הצפוני של סין. המקווה נתרם על ידי משפחות לפקוביץ' וגודינגר מניו-יורק, ושוכן במתחם בו ניתן למצוא גם בית ספר יהודי ומטבח מסחרי כשר.

חדר טיפוסי של פועלים נודדים בבייג'ינג. תמונות נוספות בדף הפליקר שלי.

הרשימה נפתחת בפומפוזיות סינית אופיינית: “לאורך ההיסטוריה המכובדת של סין, התקופה שהחלה ב - 1840 התאפיינה בשינויים הגדולים, מהירים, עזים, ומורכבים ביותר."

הרשימה כוללת מנהיגים, אנשי ממשל, ובידור מערביים ואסיאתיים ממאה חמישים השנה האחרונות. בני דת משה מפגינים נוכחות מכובדת ברשימה ( פרויד, איינשטיין, מרקס, שפילברג, וכו' ), אך רק אחד מוזכר כיהודי - סילאס אהרון חרדון, יהודי עיראקי שעשה את הונו ממסחר בנדל"ן ואופיום בשנגחאי של סוף המאה התשע-עשרה.

חרדון מתואר על ידי יומון העם כ"יהודי העשיר ביותר, שהתמחה בנכסי דלא ניידי על ידי בזיזת הונה של סין לפני השחרור של 1949” (השנה בה עלתה המפלגה הקומוניסטית לשלטון). התיאור הנ"ל הוא התיאור השלילי היחיד ברשימה כולה, אל אף שנוכחים בה כמה מאויביה המרים ביותר של סין כגון הירוהיטו, קיסר יפן בזמן מלחמת העולם השנייה, ואחרים.

סילאס אהרון חרדון (מימין) עם סון יאט-סן, מייסדה של סין המודרנית

את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר יומון העם הסיני. תודה לוויל מוס על הטיפ. עוד על חרדון ומעלליו בלינק הבא.