עם כל הסטראוטיפים והקונוטציות שקיימים במערב על הסינים, קשה היה להאמין בכלל שחברת תמרוקים רצינית תבוא עם מוצר חדש לריח ואסתטיקה בעל שם מותג סיני.
נראה שהפיכת סין למרכז כלכלי והפיכת מרכזי סין לבירות צרכנות, חוללו מהפכה גם בתחום הריח. כעת יהיה מעניין לראות מתי ייצא קרם גוף לקהל הבין לאומי תחת שם מותג סיני.
 
הבושם החדש בשם "שנגחאי"  מתואר על ידי החברה כ"חריף, מזרחי עם ארומה שתשאיר אותך מבקש\ת לעוד...". ניתן כמובן להשיג בחנויות או בקניה דרך האינטרנט לנוחיותכם.

סגנית ראש ממשלת סין, שרת הבריאות והאישה השנייה ברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של פורבס (מיד לאחר קונדוליסה רייס).
וו היא ילידת ווהאן, חברה במפלגה הקומוניסטית מאז שנת 1962. בהשכלתה היא מהנדסת זיקוק נפט. לאחר שנים של עבודה בתחום היא כיהנה גם בתפקידים פוליטיים שונים, למשל כסגנית ראש עיריית בייג'ינג.
היא מכהנת כשרת הבריאות מאז 2003, אך עוסקת גם בנושאים כלכליים. בגיל 65, היא האישה החזקה ביותר בסין.

הטיקונאוט הסיני הראשון. ב-15 לאוקטובר 2003 שיגרה סין לחלל את החללית המאוישת הראשונה שלה - שנז'ואו 5 - ובכך היתה למדינה השלישית בעולם המשגרת חללית מאוישת.
יאנג נולד בשנת 1965 במחוז ליאונינג. הוא משרת בצבא הסיני מאז היה בן 18. בשנת 1998 החל באימוניו כאסטרונאוט יחד עם מועמדים אחרים, ובחירתו למשימה הודלפה לתקשורת רק זמן קצר לפני השיגור. יאנג בילה בחלל רק 21 שעות ו-23 דקות, אך הבטיח בכך את מקומו בהיסטוריה הסינית.

עיתונאי אמריקאי, יליד קנזס. ב-1928 נסע לסין ונשאר שם עד 1941, כשהוא מדווח על המתרחש בסין למספר עיתונים. הוא כתב ספרים על סין, שהידוע בהם הוא "כוכב אדום בשמי סין" ב-1936. הוא נפגש עם מאו, ראיין אותו, ואחראי במידה לא מבוטלת לתדמיתו של מאו והמפלגה הקומוניסטית בעיני המערב. הספר תורגם לעברית, והשפיע לא מעט גם על קוראיו הישראלים.
סנו המשיך לשמש כעיתונאי בזמן מלחמת העולם השנייה, וחזר לארה"ב. בשנות החמישים, בזמן רדיפת הקומוניסטים של הסנטור מקרתי, עזב את ארה"ב לטובת שוויץ. הוא הספיק לבקר בסין עוד מספר פעמים, כשבאחרונה שבהן , ב-1970, אף שיחק תפקיד במה שאיפשר שנתיים מאוחר יותר את ביקור ניקסון בסין. סנו נפטר ב-1972, באותו השבוע בו נערך הביקור המפורסם שהחל את פתיחת סין למערב.

לאחר שנוסדה בשנגחאי ב-1921 נאלצה המפלגה הקומוניסטית הסינית (CCP) להעביר את שנותיה הראשונות במחתרת, במאבקה נגד המפלגה הלאומנית (KMT) בראשותו של צ'יאנג קאי-שק, ובזמן הכיבוש היפני. ב-1949, לאחר שניצחו הקומוניסטים במלחמת האזרחים, הוקמה הרפובליקה העממית של סין בהנהגתו של יו"ר המפלגה, מאו דזה-דונג. ב-1978 החלה המפלגה בתהליך של רפורמות כלכליות, ומדיניותה כיום נקראת "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים" בניסיון להפעיל "כלכלת שוק סוציאליסטית". למרות שילטונה הרצוף עברה המפלגה תהפוכות רבות, ומדיניותה מושפעת לא מעט ממאבקים בין סיעות שונות בתוכה. כיום חברים במפלגה כ-70 מיליון סינים, ביניהם כמה מן המיליונרים הגדולים של סין. בראש המפלגה עומד היום הו ג'ין-טאו, המשמש גם כנשיא הרפובליקה.

חכם ופילוסוף סיני . תורתו השפיעה ועדיין משפיעה על אורחות החיים והממשל במדינות מזרח אסיה. קונפוציוס חי בתקופת האביב והסתיו, בין השנים 551 ל-479 לפנה"ס בהן סין לא היתה מאוחדת וממלכות קטנות לחמו זו בזו. הוא היה בטוח ביכולתו להביא להרמוניה לעם הסיני ולכלל העולם. תורתו מדגישה את הצורך ביושר מוסרי, צדק, וכנות. תורתו הפרקטית ופרגמטית משהו של קונפוציוס היתה חביבה על השליטים, שהעדיפו אותה על הטאואיזם המופשט וחמקמק של לאו-טסה. בימינו אנו פוליטיקאים ודיפלומטים סינים נעזרים בתורתו של קונפוציוס בניוסיונם לשכנע את כלל העולם שסין היא מדינה שוחרת שלום, שהתחזקותה תגביר את ההרמוניה בעולם.

השחקנית היפהפייה ילידת בייג'ינג, הספיקה לשחק כבר בסרטיהם של מיטב במאי סין ואסיה, כמו אנג לי, במאי "נמר, דרקון", הסרט שהפך אותה לכוכבת גם במערב.
כשהייתה בת 11 נשלחה לפנימייה ללמוד ריקוד, אך מאוחר יותר החליטה לפנות למשחק. הבמאי הידוע ז'אנג יי-מו גילה אותה כשהיתה בת 19 בזמן שערך אודישנים לפרסומת לשמפו בבימויו, וליהק אותה לסרטו "הדרך הביתה".