תקנה חדשה המאפשרת לחברות סיניות להיסחר בבורסת הנסד"ק תהפוך את סין בתוך פחות משנה לשחקנית השניה בגודלה בבורסה האמריקאנית (לאחר ארה"ב). ההערכות מספרות כי כמות ההון הסיני ומספר החברות שיסחרו בבורסה בניו יורק יעקפו את מספר החברות הישראליות כבר בשמונת החודשים הבאים. יש לציין כי עד כה נהנתה ישראל מהתואר "המדינה הזרה בעלת מספר החברות הגדול ביותר בנסד"ק", אך כפי הנראה במירוץ הזה תעקוף סין את ישראל כבר עם שריקת הפתיחה.

כמו כן בתחילת השנה פתחו הנסד"ק משרדים חדשים בבייג'ינג שכבר הנפיקו 15 חברות סיניות חדשות למסחר בבורסה (קצב של למעלה מחברה לחודש) וכפי הנראה עד סוף השנה יונפקו 23 חברות סיניות נוספות. בין החברות שיצאו להנפקה כבר בשלב המוקדם נימנות חברות כמו: עליבאבא, HURRY, BAIDU,MWD, China Telecom וחברת הנפט הסינית.

מבדיקה שערכתי עולה כי כל המניות הסיניות הוסיפו לערכן בששת החודשים האחרונים בין 30 ל-100 אחוזים בממוצע.

כעת נותר לתעשיה הישראלית לשנס מותניים ולצאת לקרב מאסף על מנת להמשיך להיות האחות הבכירה חביבת הבורסה האמריקאית, כפי שהנתונים מראים המשקיע האמריקאי מתחיל לחבב אסייתיות!!!

לחווית ההמתנה, שמלווה בד"כ בדחיפות, שיעול, וצלצולי טלפון סלולרי ממיטב מצעד הפזמונים הסיני, הצטרף בשנים האחרונות מימד נוסף: מסכי פרסום דיגיטליים ממתינים לסינים בקומת הכניסה ובתוך המעליות של כל בניין משרדים שמכבד את עצמו.

חברות מדיה מקומויות עשו הון מהתקנה של מסכים מסוג זה ומכירה של זמן אוויר למפרסמים שרוצים להגיע לקהל שבוי של בני המעמד הבינוני. הגדולה שבהן, פוקוס מדיה, הונפקה ב-NASDAQ ב-2005 ונסחרת לפי שווי של 9 מיליארד דולר.

אבל שוק הפרסום הסיני הוא לא הדבר היחיד שמתחמם במהירות. עיתונאי מבייג'ין מדד בתחילת החודש את הטמפרטורה בחדר ההמתנה למעלית ולאחר מכן בתוך המעלית עצמה. הטמפרטורה בתוך המעלית – 4 מטר רבוע עם שני מסכי LCD של 50 על 80 סנטימטרים – היתה גבוהה ב-8 מעלות מזו שבחדר ההמתנה, למרות שהכתב היה לבדו.

הטמפרטורה הממוצעת בבייג'ין, שנחאי, וגואנגז'ואו בחודשי הקיץ עולה על 30 מעלות, עוד לפני שנכנסים למעלית. על כן, מספר בעלי דירות ומשרדים החליטו להסיר את מסכי הפרסום, עד הודעה חדשה או עד שיגיע החורף. אחת מחברות הפרסום תבעה את חברת הניהול של אחד הבניינים שמסכיו הוסרו בטענה שהחוזה עימה הופר. חברת הניהול מצידה טוענת שאיגוד הדיירים הכריח אותה לחתום על החוזה מלכתחילה ועל כן החוזה אינו תקף.

התביעה עלתה לכותרות כי היא נוגעת באחד העצבים החשופים של סין החדשה – הזכות לבעלות פרטית על רכוש. פרשנים מעריכים שסוגיית מסכי הפרסום חייבת להיפטר עד הראשון באוקטובר,לפני שייכנס לתוקפו חוק הקניין החדש שאמור להעניק לבעלי דירות וקרקעות זכויות נוספות. לא ידוע אם הממשלה תחליט להעניק את הזכות להציב מסכי פרסום (ולהינות מהרווחים) לחברות הניהול, לועד הדיירים, או לשילוב כלשהו של שתיהן. מה שבטוח, יהיה חם.

עזבו אתכם מהחום.... תאכלו איטריות

הספרות באנגלית עוסקת רבות בשאלה מהו סוד הצלחת חברה בסין, כיצד חברה זרה הפועלת בשוק הסיני צריכה לנהוג ולטפח את עובדיה, ועוד כהנה וכהנה דיברות עשה ואל תעשה בכל הקשור לניהול עסק והשקעות בשוק הסיני. זו הפעם הראשונה, עד כמה שאני מכיר את הספרות המקצועית בעברית, שמתפרסם מאמר מקצועי בנושא שוק העבודה הסיני לתשומת ליבם של אותן חברות ישראליות הפועלות או המנסות לפעול בסין.

כותבי הדו"ח מציינים: "עבודת משאבי אנוש בסין מחייבת הפעלת טכניקות ונוהלי עבודה חדשים , אשר לוקחים בחשבון את הערכים ואת התרבות של סין. על מומחי משאבי אנוש לאסוף ולבדוק את נתוני העובד באופן סדיר ומתוך התחשבות בתרבותו, מה שיסייע להם לפתח אסטרטגיות מוצלחות למשיכה ולשימור עובדים" .

"הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות בסין הוא להיכנס בסערה לנסות לגרום לעובדים שלך לעבוד באופן שבו עובדים במערב. רובם לא יודעים איך לעשות זאת והדבר מתנגש עם התרבות והערכים שלהם. פשוט הרבה יותר להסתגל מראש לדרך שבה הסינים עושים דברים".

"המחסור בכישרונות חריף במיוחד בתפקידים של ניהול וניהול בכיר, ונראה שהמצב עוד יחמיר לפני שהוא ישתפר. מנהלים ותיקים, שהיו בגיל עבודה בתקופת המהפכה התרבותית בסין, חסרים הכשרה והדרכה כדי לשמש מנהלים בכירים. רוב העובדים בסין אינם שולטים כראוי באנגלית, ומאחר שעבדו בחברות ממשלתיות עם ערכים מסורתיים, הם אינם בקיאים בתרבות ובשיטות של המערב. בנוסף, הערכים הקונפוציאניים והדרך לעשיית עסקים, המושתתת על יחסים, עלולים להתנגש באופן הניהול הנהוג במערב, מה שיוצר בעיות בניהול קשרי עסקים בינלאומיים.

מחסור זה בכישרונות ברמות הניהול הבינונית והבכירה הוא הבעיה העיקרית הן בחברות מקומיות והן בחברות עם הון זר. כאשר לא מצליחים למצוא את האנשים הנכונים ולשמור עליהם, הצמיחה העסקית נבלמת. למרבה המזל, יש פעולות שחברות יכולות לנקוט כדי לסייע להן למשוך את הכישרונות הדרושים להן לשם השגת הצלחה עסקית ולשמור עליהם".

---------------------------------------
לחצו כאן להורדת הדו"ח במלואו

בהמשך למאמרנו מהשבוע שעבר אודות הייצוא הישראלי לסין, מאמר שעסק בין היתר בשאלת הערכות מדינת ישראל בסיוע לחברות מייצאות בסין, התייחס השבוע נשיא הבנק העולמי לשעבר, ג'יימס וולפנזון להערכות דומה אך יותר רחבה של מדינות המערב והכלכלה העולמית כלפי סין והודו.

הדברים פורסמו לראשונה בסוכנות הידיעות IP, ותורגמו ופורסמו מאוחר יותר באתר החדשות של ידיעות אחרונות. וכך אומר נשיא הבנק העולמי:

"מדינות המערב חייבות להתכונן לעתיד שיישלט על ידי סין והודו, שצמיחתן הכלכלית המהירה תשנה בקרוב את מאזן הכוחות. המדינות העשירות לא מצליחות להבין את השפעת הצמיחה הבלתי נמנעת של שתי המעצמות האסיאתיות.

"העולם הולך להיות בידיהן של מדינות אלו שאנחנו מכנים היום בשם מתפתחות". המדינות העשירות צריכות לנסות ולהרוויח מעלייתן הבלתי נמנעת של המדינות, שיהפכו למנוע הפעילות הכלכלית של העולם, לפני שיהיה מאוחר מדי.

"רוב האנשים במדינות העשירות לא ממש רואים מה קורה במדינות המתפתחות העצומות האלו, בתוך 25 שנים, התמ"ג של סין והודו יעבור את זה של שבע המדינות העשירות (G7). זוהי לא התקדמות טריוויאלית. זוהי התקדמות מונומנטלית". וולפנזון העריך כי בין השנים 2030 ל - 2040, סין תהפוך לכלכלה הגדולה ביותר בעולם, ותותיר את ארה"ב מאחור".

בהתבסס על תחזיות של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, אמר וולפנזון כי עד 2050 יגיע התמ"ג של סין, שעומד היום על 2 טריליון דולר, ל - 48.6 טריליון דולר, וזה של הודו, שעומד כיום על פחות מטריליון דולר, יתפח ל - 27 טריליון דולר. לעומת זאת, התמ"ג האמריקני, שעומד היום על 13 טריליון דולר, צפוי להגיע ל - 37 טריליון דולר.

לנוכח התחזיות, אמר וולפנזון כי ברור שמדינות המערב אינן משקיעות מספיק בחינוך הדור החדש כך שיוכל לנצל לטובתו את הסידור החדש של יחסי הכוחות. עוד אמר וולפנזון כי השקעותיהן המשמעותיות האחרונות של סין והודו באפריקה הן דוגמה לאופן שבו שתי הענקיות המתפתחות מפעילות את השפעתן ההולכת וגדלה בזירה הגלובלית.

לדברי וולפנזון, עלייתן הפנומנלית של סין והודו היא יותר "חזרה לכושר" מאשר חידוש, מאחר ושתי המדינות היו אחראיות על 50% מהתמ"ג הגלובלי מאז שנת 1500 ועד המהפכה התעשייתית, שהקטינה את חלקן ל - 5% עד 7%."

וולפנזון: "סין חוזרת לכושר"

ביום שלטענת נציגי משרד המסחר והתעשיה, מגיעים לישראל "בכירי הכלכלה הסינית" על מנת לפתוח לנו דלתות לשוק הגדול בעולם, רצוי לעיין מחדש בנתוני המסחר בין סין לישראל שמהווים מסמך מרתק ותעודת עניות לייצוא הישראלי ומנהליו.

לפני כמה שבועות פירסם ה-CHINA DAILY ידיעה לפיה היקף המסחר בין סין לישראל הגיע השנה (2006) לכשלושה מיליארד דולרים. מעיון בנתונים עולה כי כמעט שניים וחצי מליארד דולר מהיקף היחסים המסחריים בין סין לישראל, הם תלות של ישראל במוצרי יבוא מסין. יתר על כן, הסינים מבטיחים (כנראה לאור חולשת המשק הישראלי לייצר בעצמו את צרכיו) כי עד 2008 היקף המסחר בין המדינות יגיע ל-5 מליארד.

בחינה של היבוא לאורך השנים מראה כי היבוא מסין זינק ביותר מ-40 אחוזים בכל שנה , מ-0.9 מיליארד דולר בשנת 2000 ל-2.5 מיליארד דולר בשנת 2005. יש לציין כי נתון זה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינו כולל את היבוא הישראלי מהונג קונג שמסתכם בכמיליארד דולרים וחצי נוספים.

אך חגיגת הקניות של הישראלים בסין, לא מביאה את הסינים להחזיר לנו באותה המטבע. מנתוני מכון הייצוא עולה כי היקף הייצוא מישראל לסין מתכווץ בהתמדה בשנים האחרונות ובשנה שעברה הסתכם ב-629 מליוני דולרים.

מהנתונים המדאיגים עולה, כי בשעה שאנשי משרד המסחר והתעשייה מתגאים בהבאת מנהלים בכירים סינים לישראל לצורך חתימת חוזים בכמה עשרות מליוני דולרים, באותו הזמן בדיוק נחתמות בסין מאות עסקאות של ישראלים שמסתכמות במאות ואלפי מליוני דולרים.

הייצוא הישראלי לא ערוך נכון לשווק את עצמו בסין. מכון הייצוא, משרד המסחר והתעשייה וממשלת ישראל לא פונים לבנות תשתיות שיווקיות שיעזרו לייצואן הישראלי לפעול באותה סביבה לא מוכרת. לא קולטים לשירותם כח אדם יעודי ומתאים שיש לו את הכלים המתאמים להבין ולעמוד באתגרים השיווקים שסין מציבה. מכון הייצוא למשל פתר את עצמו מהמאמץ לשווק את חבריו בסין באמצעות חברה סינית פרטית שאמורה לתת לכלל חברי המכון את מפתחות הזהב לשוק הסיני.

אותה חברה פרטית, שלפי נתוני הייצוא בשנים האחרנות נראה שלא עשתה חייל במשימתה, היא רק דוגמה אחת לשיטת החפיף של המדינה בכל הקשור להתנהלותה מול סין כמעצמה (מסחרית, דיפלומטית וצבאית).

המדינות המתועשות בעולם דוגמת ארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת ויפן הבינו מזמן כי על מנת לשווק בסין, מפעליהם צריכים עזרה ותמיכה ייחודיים להבנת השוק ובניית מערך שיווק מתאים. תמיכת המדינה במהלך מקרו-כלכלי זה הצדיקה את עצמה עבור אותן מדינות הן מבחינה כלכלית ומבחינות נוספות.

באם מגמת הבורות, חוסר ההתמקצעות והחסכנות של משרד המסחר והתעשייה בסין תימשך, סביר להניח שבשנים הבאות נמשיך לראות רמות נמוכות של ייצוא ישראלי לסין, לעומת התעצמות חגיגת הייבוא הישראלי ממנה.

סין ידועה לשימצה בנושא הפרת זכויות יוצרים. חברות גדולות וקטנות סובלות מאי-ודאות לגורל פטנטים, עיצובים והמצאות כאשר מדובר בשוק הסיני. מאז הצטרפה סין לאירגון הסחר הבין לאומי היא מחוייבת לעמוד בסנדרטים שונים משהייתה רגילה, אך הבעיה, כפי שיודע כל מי שסייר אי פעם בשוק סיני, עודנה קיימת. לאחרונה אנו עדים לכמה מקרים מעניינים שמציינים, אולי, פוטנציאל לשינוי.

שוק המשי בבייג'ינג הוא אחד היעדים הפופולריים לתיירים, אפשר למצוא בו מזכרות שונות , ביגוד וגם לא מעט מותגים מזויפים. בתחילת חודש נובמבר הוגשה תביעה כנגד מפעיליו של שוק המשי. התובעים הם מספר חברות מובילות בשוק מוצרי היוקרה - גוצ'י, שאנל, פראדה, ברברי ולואי ויטון. התביעה היא על סכום של 2.5 מיליון יואן.

תביעתה של חברת ג'נרל מוטורס את יצרנית הרכב הסינית צ'רי הסתיימה בהסכמה של שני הצדדים לסגור את העניין מחוץ לכתלי בית המשפט. כך הסתיים מקרה נוסף של תביעה על הפרת זכויות יוצרים - חברת ג'נרל מוטורס תבעה את צ'רי על כך שדגם QQ של צ'רי הוא העתק של דגם Matiz המיוצר על ידי GM Daewoo.

צ'רי מוצאת את עצמה נתבעת שוב, והפעם על ידי חברה סינית. Tencent היא החברה האחראית על תכנת המסרים המידיים המצליחה ביותר בסין, QQ. זהו גם השם של הדגם המוזכר למעלה. פרטי סכסוך הפרת זכויות היוצרים מגלים כמה דברים מעניינים על רישום מותגים כסימן רשום בסין.

סיפור מעניין נוסף מספק מקדש שאולין, שנמצא כיום בתהליכי רישום כסימן רשום כדי לחזק את מעמדו כמקום בו הומצא הקונג פו, וניסיון להילחם במי שמשתמשים בשם זה למרות שאינם קשורים למקדש. צעד נוסף במגמה זו הוא תכנית ראליטי בסגנון תחרות "כוכב קונג פו נולד" שתופק במקום בקרוב.

קישורים:

• חברות יוקרה אירופיות נגד זייפנים סינים
ב"גארדיאן"
• יושב סכסוך זכויות היוצרים בין ג'נרל מוטורס וצ'רי הסינית ב"פורבס"
• צ'רי עומדת בפני תביעה ב"צ'יינה דיילי"
• מקדש קונג פו סיני בתכנית ראליטי ב"צ'יינה דיילי"

בראשון לאוקטובר חגגו הסינים את החג הלאומי שלהם. לפני 56 שנים בדיוק עמד מאו דזה-דונג בכיכר טיאן אן מן ואמר "סין קמה על רגליה!" התאריך והסיבה לחגיגה נשארו אמנם כשהיו, אך האופן שבו מציינים את החג השתנה לא מעט.

שיטת החופשות הנהוגה כיום בסין היא של שלושה שבועות המכונים "שבועות הזהב" (Golden Weeks) החלים סביב החג הלאומי, ראש השנה הסיני ואחד במאי. בכל אחד מהשבועות האלה מקבלים הסינים חופשה מרוכזת, המאפשרת לאלו שעובדים רחוק מהבית לחזור לביקור, או לצאת לטייל בארצם הנרחבת. השיטה הזו נהוגה מאז 1999, וגורמת לעומס רב על התחבורה, המלונות ושאר שירותי תיירות הפנים. העומס הזה הביא לכך שיותר ויותר סינים היו מעדיפים לקחת את ימי החופש שלהם לפי בחירתם ולא באופן מרוכז.

מלבד החופשה, מצויין החג בדרכים נוספות. למשל - תכנית טלוויזיה חגיגית של ה-CCTV עם מיטב הכוכבים, והבילוי הלאומי החדש - קניות.

• סקר: חופשות "שבועות הזהב" מאבדות את חינן ב"צ'יינה דיילי"
• מכירות שבוע הזהב הגיעו ל-270 ביליון יואן ב"צ'יינה דיילי"

חברת צ'רי (Chery) הסינית קיימת מאז 1997, והספיקה להפוך לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בסין. בקרוב היא תגיע לארץ, עם כמה דגמים חדשים.

קבוצת כדורי, היבואנית, תצטרך להתמודד עם דיעות קדומות על תוצרת סינית, כפי שחברות יפניות וקוריאניות התמודדו בעבר. תביעה נגד צ'רי של חברת GM Dawoo, הזרוע הקוראנית של ג'נרל מוטורס, לא תועיל במקרה הזה. צ'רי נתבעת על כך שמכונית ה-QQ שלה היא העתק של דגם Matiz (הנמכרת כ-Spark בסין) של דייהו.

בכל אופן, עם העלייה הנוכחית במחירי הדלק (70$ לחבית נכון להיום) ייתכן שדווקא יבוא האופניים מסין יתברר כהשקעה נבונה.

קישורים:

• דייהו תובעים את צ'רי ב"דאנווי"
• אחד על אחד עם מנכ"ל קבוצת כדורי, יבואנית צ'רי הסינית ב"Ynet"
• מזייפים מכוניות ב"Ynet"


• אתר חברת צ'רי