הילדים הסינים (עדיין) נלחמים בכיבוש היפנימאת: עומרי פלד
בוקר אחד בעודי שרוע על הספה שבביתי זיפזפתי בערוצי הטלוויזיה הסינית ונפלתי על ערוץ Zhejiang לילדים. מפני שבחוץ הטמפרטורה הייתה כ-40 מעלות בצל, או בגלל הצבעים הססגוניים שבקעו מהמסך, בחרתי להתעכב קלות בתוכנית המשודרת.
על המסך התרוצצו שני עוללים מצוירים, חמושים בנבוטים, ומכים בישבנו של קצין יפני עטור בשפם אה-לה היטלר. המשכתי לצפות. הסידרה עסקה ביחסים שבין הכובש היפני ובין הכפריים באזורים הכבושים, בתקופת מלחמת העולם השניה.
בצד הזה של העולם, דרך אגב, מעדיפים לקרוא למלחמה הזאת "מלחמת ההתנגדות ליפנים", ומונים את מספר שנותיה כ-8, משנת-1937 ועד לשנת 1945. סידרת הילדים מחולקת באופן בולט ל-3 כוחות עיקריים (כמו כל הדברים בחיים): היפנים, הכפריים הסינים, וחיילי צבא השיחרור הסיני, הלוא הוא ה-解放军.
הייתי קצת מופתע מהעובדה שהתוכנית מכוונת לילדים בגילאי טרום בית ספר שבמקום לצפות בדודידו או מיכל ינאי (סלחו לי, אני לא כל כך מעודכן), נאלצים לצפות במעלליהם של חיילים יפנים שלומיאלים במלחמת העולם השנייה. צפיתי כבר מספר רב של פעמים בסרטים דומים שמיועדים לקהל מבוגר יותר: קצין יפני אכזר עם שפם, עוזרו הממושקף והטיפש – עם שפם, חיילי צבא השיחרור הגיבורים וכפריים הפשוטים והאמיצים, שבדרכי תחבולות משפילים את היפנים עם השפם ומקדמים את צבא השיחרור בדרך לניצחון. הבדלים היחידים בין גירסאת המבוגרים וזו של הילדים היא שאחת מצוירת ובה הכוכבים הם ילדים – כל היתר זהה ב-100%. כשבועיים לפני הצפייה ב-"חייל הפלא הקטן בהתנגדותו ליפנים" ליוויתי עמיתה לעבודה לקניות ברשת סופר מרקטים שכונתיים בעלת מעל ל-50 סניפים בעיר שבה אני מתגורר. בעודנו ממתינים בסבלנות בתור לא יכלתי שלא לשים לב לשיר שהתנגן ברקע: "אם לא הייתה המפלגה הקומומניסטית, לא הייתה סין החדשה". תירגמתי את מילות הפיזמון לעמיתתי שגיחכה כמו אומרת: "קומוניסטים, נשארים קומוניסטים", בתור יוצאת הגוש המזרחי לשעבר, היא כנראה ידעה על מה היא מדברת. הנקודה הבולטת בדברי שמעל, מלבד השפם, היא המגמתיות והיד המכוונת בתכני הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט ואף השירים שמשמיעים בחנוית שבהם אתם, או בעצם הסינים, קונים. עיזרו לי לערוך סקר כמותי ושאלו בבקשה את הסינים הקרובים למקום מגוריכם האם הם מרגישים בתעמולה מסוג כלשהוא – אני סמוך ובטוח ש-90% מהעונים יאמרו לאו. אינני כותב מנקודה ביקורתית כלשהיא אלא מנקודת הקרקע, או אם להשתמש במונחי יום הדין, Ground Zero. בשבוע שעבר ביקרתי ביפן ונכנסתי לויכוח חסר משמעות עם בחורה יפנית שעסק בתוצאות מלחמת העולם השניה בחזית הסינית. ניסיתי להסביר לה את נקודת המבט הסינית שמבקשת התנצלות פומבית לכל זוועות המלחמה. הבחורה טענה שהממשלה היפנית כבר התנצלה מספר פעמים רק שבסין לא מספרים זאת. היא עוד סיפרה לי שסבא שלה הוצב בסין בזמן המלחמה והוא סיפר לה שקרו שם דברים נוראים והוא אינו מבין כיצד היפנים התגלגלו לעשות מעשים שכאלו. כשסיפרתי לה על תוכנית הילדים מלמעלה עמדו דמעות בעיניה, היא לא הבינה עד כמה עמוקה השינאה בסין ועד כמה דואג הממשל לשמר אותה. כשהראיתי לה את התמונות, הדמעות הפכו לבכי. ואצלינו בארץ שכולם בה חכמים, כך מספרים לי נהגי המוניות הסינים, כבר מזמן נעלמו להם סיפרי חסמב"ה, שלא להזכיר את חנה סנש וסיפורי גבורה אחרים. הילדים של ה-PLAY STATION כבר לא ידעו מה מסתתר במערה החשמלית ומיהו אלימלך זורקין. האנגלים הם האלו עם הלחיים האדומות והכדורגל הנחמד ואילו הגרמנים הם עם של בלונדיניות בעלות קישורי משחק מעולים, והיפנים? הם נשארו אותם גמדים משופמים שיש להכות, להשפיל ולא, עדיין לא לסלוח. פרופ' ליברטל במרכז פריברג - "הצלחתה של סין – טובה למערב"?מאת: תמי תמרי
מהם החסמים העיקריים לצמיחתה האימתנית של סין וכיצד הם עלולים להשפיע על המשך התפתחותה? מדוע השינוי הסוציו-אקונומי בסין יוצר מתחים עם ארה"ב וכן במערכת הפוליטית הסינית עצמה? מדוע על חוקרי סין ומזרח אסיה להזהר מלהתפס להסברים פשטניים לגבי צמיחתה של סין וכן להמנע מלצייר תמונת מצב חיובית מידי של התמורות בהתפתחותה העכשווית של סין?
שאלות אלו ועוד עמדו במרכז הנאום שנשא פרופ' קנת' ליברטל מאוניברסיטת מישיגן, מומחה מבוקש בניתוח אתגריה המבניים של סין והשפעתה העולמית, בטקס הפתיחה של מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה שנחנך השבוע באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' ליברטל מציין, כי אם ימשך קצב הצמיחה הגבוה בסין עומדות בפניה אתגרים פנימיים ובינ"ל, בעיקר בתחומים של מחסור במשאבים טבעיים, מקורות אנרגיה, בעיות זיהום אויר ומשבר מים, אוכלוסיה מזדקנת והתאמת אתיקה חברתית לחברה מפותחת. לדעתו של פרופ' ליברטל, הצלחתה של סין לעמוד באתגרים שצויינו לעיל היא גם אינטרס של העולם המערבי, נוכח השפעתה של סין על העולם. חוסר יכולתה של סין להתמודד עם הבעיות שהוזכרו, תשפיע ישירות על פתרון בעיות גלובליות כגון זיהום אויר והתחממות כדור הארץ. מרכז פריברג הציב לעצמו כמטרה לבסס את מעמדה של האוניברסיטה העברית כמרכז בעל שם עולמי ללימודי מזרח אסיה. המרכז חותר לקבץ יחד חוקרים מתחומים שונים מהארץ ומהעולם שיעסקו במחקר בינתחומי מתקדם, תוך התמקדות בהיסטוריה של מזרח אסיה, בתרבויות האזור ומסורותיו, בחברות ומבנים פוליטיים עכשוויים. לרדת מהפסים - סיכום ביקורו של שר התחבורה מופז בסיןמאת: עמית שגיב
בשבוע שלפני סדר הפסח הגיע לסין סגן רוה"מ ושר התחבורה שאול מופז כאורח של המשרד לעניני רכבות הסיני. זמן קצר טרם בואו של מופז פורסם שסין שותפה בפרויקט חדש לפיתוח רכבת התחתית בטהרן. פירסום הידיעה קרה בעת שמועצת הביטחון של האו"ם והעולם כולו עסוקים באילו סנקציות כלכליות יש ליישם על אירן. מוזר שלאור הדברים הסכים שר התחבורה הישראלי להיות אורח רישמי דווקא של המשרד לענייני רכבות, שהחברות הממשלתיות שבאחריותו מניעות בימים אלו לא מעט קטרים בכלכלה האירנית.
בשבוע שלפני סדר הפסח הגיע לסין סגן רוה"מ ושר התחבורה שאול מופז כאורח רשמי של המשרד לעניני רכבות הסיני. זהו הביקור הראשון של אישיות ישראלית חשובה לאחר ביקורו של רוה"מ אולמרט בסין לפני כחודשיים, כזכור מטרת ביקורו של רוה"מ בסין היתה לפעול למניעת המשך פרויקט הגרעין האירני ולשכנע את הממשל בסין לפעול במועצת הביטחון של האו"ם למען סנקציות כנגד טהרן. כמה שבועות לפני בואו של מופז לסין, פירסמה לשכת העיתונות הממשלתית, שסין שותפה בפרויקט חדש לפיתוח רכבת התחתית בטהרן. פירסום הידיעה קרה בעת שמועצת הביטחון של האו"ם והעולם כולו עסוקים באילו סנקציות כלכליות יש ליישם על אירן. מוזר הוא שלאור הדברים הסכים שר התחבורה הישראלי להגיע לביקור דווקא במשרד לענייני רכבות הסיני, שהחברות הממשלתיות תחת אחריותו עושות בימים אלו עסקים טובים מהרגיל בבירה הפרסית. משהו במשרד החוץ או משרד התחבורה הישראלי צריך היה לרדת מהפסים כדי לקדם ביקור רשמי שכזה. יש לציין כי תרחיש זהה אם היה קורה למשל בארה"ב היה זוכה לביקורת קוטלת מצד הקונגרס ולשימוע מיוחד בו שר התחבורה המקומי היה צריך להסביר מניעיו ומעשיו, אך בישראל של 2007 ביקורו של מופז בסין לא זכה לשום אזכור בתיקשורת וספק אם חברי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת יטריחו עצמם לשאול את מופז מה עשית בסין? והאם שר התחבורה היה ער ליחסים המיוחדים שמארחיו מטפחים עם האיראנים בטרם נחת בבי גי'נג. • נקודת חן נוספת בביקורו של מופז בסין היא החלטת משרד החוץ הסיני לצרף לביקורו את הוי ליאנג וו – vice premier בממשל המרכזי. הוי הוא המוסלמי הבכיר ביותר בבירוקרטיה הסינית (בן למיעוט המוסלמי "הווי"). מכיון שביחסים בין לאומיים מנסים שלא להשאיר שום דבר ליד המקרה, מעניין מדוע הסינים החליטו לשדך דווקא בכיר מוסלמי לביקור שר התחבורה הישראלי? בתמונה: בעלות סינית בפרויקט רכבת התחתית של טהרן (לחץ לגלריית תמונות מהפרויקט) סינים מחפשים יהודיםמאת: דרור פולג
לפני מספר חודשים פגשתי בבייג'ין בחור חסידי מניו יורק. הנ"ל - בתלבושת שחורה, זקן, שטריימל, ומבטא יידישאי כבד - מגיע לסין מספר פעמים בשנה בכדי לפקח על עסקיו. לאחר מספר דקות שיחה, הגענו לשלב בו כל אחד חולק עם חברו את דעתו על תושבי המקום.
“כולם פה אנטישמים", הוא אמר. "יותר גרוע מאירופה.” "למה?”, שאלתי. הוא התקרב אליי, הנמיך את כולו ולחש "כל מקום שאני נכנס, הם ישר יורקים על הרצפה. אפילו בלובי של המלון!” מי שמסתובב בערים הגדולות של סין יודע שתושבי המקום נוהגים לשחרר ליחה בכל פעם שמתעורר צורך בכך, גם כאשר אין בסביבה יהודים. אבל אנחנו, בני העם הנבחר, תמיד חושבים שהכול בגללנו. אצל רוב הסינים שפגשתי, היחס ליהודים מורכב מהערצה והערכה הנובעות מסטראוטיפים אנטישמיים קלסיים. כל נהג מונית ממוצע כאן יודע לספר שהיהודים חכמים, אגרסיביים, בעלי חוש עסקי מפותח ויכולת שליטה בפוליטיקה והתקשורת העולמית. אלה בדיוק התכונות שהסינים מאחלים לעצמם, ועל כן מסתכלים עליהן ביראת כבוד. לפחות בינתיים. יחסם של הסינים כלפי יהודים והיהדות מורכב, וחורג מגבולות מאמרנו. על רגל אחת, ניתן למנות מספר מקורות עיקריים מהם נובעת ההיכרות של הסינים עם יהודים. הראשון שבהם הוא סיפורי התנ"ך, שהגיעו לסין עם המיסיונרים הנוצרים במאות האחרונות. מקור נוסף הוא התרבות האירופאית של המאה ה-19 וה-20 – על שלל תורותיה המהפכניות - שרבים מחכמיה וגדוליה היו בני העם היהודי. כאן יש לשים דגש מיוחד על המרקסיזם והקומוניזם הסובייטי שחלק מכריע מחלוציו היו יהודים. חלק קטן מהסינים נחשף גם ליהודים שהתיישבו ברבע האחרון של האלף השני בשנגחאי, הונג קונג, ולאחר מכן גם בחרבין, טיאנג'ין וערים נוספות. במשך מאות שנים התקיימה קהילה יהודית בעיר קאייפנג, אך השפעתה על דעת הקהל בסין כלפי היהודים זניחה. בנוסף, יהודים ממערב אסיה הגיעו במרוצות הדורות לסין כחלק מפעילותם המסחרית. כל התקופות והמפגשים המפורטים למעלה נחקרו, נחקרים, ועוד יחקרו. עם זאת, בימינו רבים מהסינים מבססים את דעתם על מידע ברשת האינטרנט. על כן, אולי כיריית פתיחה למחקר מקיף יותר, שווה לראות מה ימצא הסיני הממוצע אם יחפש מידע על יהודים (犹太人) 1. הערך "יהודי\יהודים" בגרסה הסינית של וויקיפדיה. במהלך הכנת הכתבה, האתר נחסם ( יחד עם שאר האנציקלופדיה המקוונת ) והוסר מתוצאות החיפוש של ביידו. 2. הערך "יהודי\יהודים" באתר המחלקה לחקר המרקסיזם של האקדמיה הסינית למדעי החברה. הדף מספר שמוצאם של היהודים מפלשתינה (巴勒斯坦) , בה הם הקימו את ממלכת ישראל במאה ה-11 לפני הספירה, עד שנאלצו לגלות מארצם בין המאה הראשונה לשנייה לספירה. האתר מסביר מי הם היהודים בקונטקסט של תולדות הקומוניזם והמרקסיזם ומסביר איך הגיעו למזרח אירופה. 3.הערך "יהודי\יהודים" באנציקלופדיה המקוונת של מנוע החיפוש "ביידו". ערך זה לא הופיע בחיפושינו הקודם, כך שיכול להיות שהחבר'ה בביידו "לוו" את האינפורמציה מאתר וויקיפדיה לפני שחסמו אותו. הדף מספק תיאור מקיף על ההיסטוריה היהודית, החל מאברהם אבינו, דרך ראשית הציונות, ועד ליחסים המיוחדים עם גרמניה בימינו. סינים רבים שפגשנו ( חברי המערכת ) מתעניינים מאוד בהשוואה של מערכות היחסים הנוכחיות בין ישראל-גרמניה וסין-יפן. אחת מנקודות הקרבה בין היהודים לסינים, על פי הסינים, היא היותם שותפים לצד הקרבנות במלחמת העולם השנייה. מעניין לציין, שגם היפנים אוהבים להשוות את עצמם ליהודים במלחמת העולם השנייה, לאחר שספגו שתי פצצות אטום. 4.הפורום המקוון "פוקוס על יהדות". האתר לא נגיש כרגע. 5.דף מידע על הספר "למה היהודים כל כך מצוינים?”(???), באתר sina.com.cn, אחד הפורטלים המובילים בסין. הספר, שנכתב על ידי חוקר יפני, מתאר את דרך החיים והחשיבה היהודית ומתמקד בדמויות יהודיות בולטות מתחומי המדע, חינוך, עסקים, אתיקה, ועוד. 6.אתר "יהודי המזרח". בניגוד למשתמע מהשם, לא מדובר באתר בית הכנסת של הקהילה העיראקית בעיר. האתר הוא פורטל עסקי שככל הנראה מנסה לרכב על הסטראוטיפ על הכוח העסקי היהודי. במהלך הדורות, זכו מהגרים סינים בארצות שונות לכינוי "היהודים של המזרח", בגלל הצלחתם בתחום המסחר ומרכזי הקהילה שהקימו בכל מקום בו התיישבו. 7.אתר לשכת המסחר של מחוז ג'יאנגסו וג'ג'יאנג. הקשר לא ברור, אם כי בתקציר המופיע בתוצאות החיפוש מופיעה התייחסות נוספת לביטוי "יהודי המזרח". 8.אתר JEWCN, אתר המגדיר את עצמו "אנטי מיסיונרי", מפיץ מידע על היהדות ומסביר מדוע היהודים הם עדיין העם הנבחר. בנוסף, האתר, שיזכה אי"ה לביקור מפורט יותר מחברי מערכת הווק בעתיד הקרוב, מביא דוגמאות לאנטישמיות מאתרים וקבוצות דיון בסין ושאר העולם. האתר מנוהל על ידי סיני צעיר המכנה את עצמו "אהרון חי". אהרון למד בעבר במרכז לענייני יהדות באוניברסיטת שנדונג, במזרח סין. 9.המאמר - “הסינים או היהודים: מי יותר חכם?” בבלוג של הה שיונגפיי (He Xiongfei). לפני מספר חודשים התפרסמו בסין ידיעות על הוצאה קרובה של הספר "למה היהודים חכמים", מאת אותו כותב ( תחת שם עט שונה ), אך כרגע לא ניתן למצוא את הספר או מידע עליו. גישתו הכללית של המחבר היא שיהודים טובים בעסקים, והסינים הם היהודים של המזרח, ועל כן היכרות מעמיקה יותר עם התרבות היהודית תעזור לסינים להצליח. 10.המאמר "לבנים, שחורים, האם כולם יהודים?”. רשמיו של מבקר סיני במדינת ישראל. נראה שהכותב\ת מצא\ה עניין מיוחד במגוון הפרצופים והצבעים של תושבי הארץ. לכתבה מצורפות תמונות של עוברים ושבים בעלי גוון עור וסגנון לבוש שונה. בתמונה השער הקידמי של הספר "מדוע היהודים מצליחים", רב מכר בסין רוה"מ בסין: מה לא נכתב בישראל טרם ביקור אולמרטמאת: עמית שגיב
הנה אולמרט הגיע לסין והעיתונות בישראל מכסה את הביקור, הנה כיתוב תמונה של אולמרט חולב פרה, הנה אולמרט הולך להפגש עם רוה"מ ונשיא סין להניע אותם להמשיך את קשריהם עם האיראנים. הנה כמה עניינים שהתקשורת בישראל שכחה להזכיר:
1. רוה"מ הישראלי הוזמן לסין על ידי רוה"מ הסיני ולא עלידי נשיא סין הו ג'ין טאו, זאת למרות שישראל מבקשת לציין בביקורו 15 שנה לכינון היחסים. 2. הפעם האחרונה שנשיא סין (וראש הצבא) נשא דברים ביחס לישראל היתה במהלך מלחמת לבנון עת טיל ישראלי הרג משקיף או"ם סיני. בעיקבות הווטו שארה"ב הטילה במועצת הביטחון על חקירת המקרה על ידי האו"ם, אמר הנשיא הסיני כי הוא מעוניין לקבל אישית את הדו"ח הישראלי לחקירת הרג החייל הסיני. סביר להניח כי הדו"ח נסע עם אולמרט במטוס לביי ג'ינג. 3. בפגישותיו צפוי ראש הממשלה לבקש מבכירי הממשל הסיני שלא לשתף פעולה עם איראן בתוכנית פיתוח הגרעין שלה, וכן להשיג את תמיכתם בהחרפת הסנקציות נגד טהרן. מה שהעיתונות הישראלית לא ציינה הוא שאולמרט הגיע לביי ג'ינג יממה לאחר שמתאם פרויקט האטום האיראני לאריג'אני עזב את העיר. סביר להניח כי עם בואו של אולמרט לסין, הממשל הסיני כבר מתואם עם עמיתיו באירן ביחס לדרישות ישראל וזוהי אינה הפעם האחרונה לאריג'אני להגיע לסין. 4.אולמרט מגיע לסין לאחר שפגש את מובארק במצריים. בפגישה בשארם א-שייח רמז לו הנשיא המצרי כי ארצו מתכוונת ליישם פרויקט גרעין משל עצמה ואין בכוונת המצרים להשאר מאחור באם אירן תפתח פצצת אטום. במובן הזה יש לציין את היחסים המיוחדים של סין עם מצריים, רק השנה ביקר רוה"מ הסיני וון ג'יא באו פעמיים במצרים, שם ערך לכבודו הנשיא המצרי אירוע לילי מיוחד בפרמידות (אופרה של נבוקוב). מה שיותר מעניין היא העובדה שלפני כחודשיים בשעה שמובארק הגיע לסין להשתתף בועידת אפריקה, נשאר המנהיג המצרי בבירה הסינית לעוד שבוע שיחות נוסף לאחר נעילת הועידה. ניתן לנחש כי מובארק האריך את ביקורו בבירה הסינית שלא עבור קניות בשוק המשי. . 5. במסיבת עיתונאים במשרד החוץ הסיני כמה ימים לפני בואו של אולמרט לסין שאל עיתונאי סיני את ליו ג'יאן צ'או דובר בכיר של משרד החוץ , מדוע דווקא כעת כשאולמרט "מוצף" בבעיות מבית בוחר הממשל הסיני להביא את רוה"מ הישראלי לסין? תשובתו היתה:" סין אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של ישראל". ביילין בסין: "אנו תומכים ברעיון שסין תהיה בקוורטט"מאת: עמית שגיב
בשבוע שעבר הסתיים בבייג'ינג סמינר ראשון מטעם משרד החוץ הסיני שעסק בסכסוך הישראלי פלשתינאי. לסמינר הגיעו נציגים בכירים משתי המדינות, ונכחו בו בין היתר שר החוץ הסיני, לי זאו סינג, השליח הסיני המיוחד לענייני המזרח התיכון, סון בי גאן ובכירים סינים נוספים. את הצד הישראלי ייצג ח"כ יוסי ביילין , שאמר במהלך ביקורו שעל סין להיות חלק ממדינות הקוורטט
חבל מאוד שבתוך כל המלל בישראל על מאמצים ומחוות לפלשתינאים, ערוצי התקשורת בארץ התעלמו כמעט לחלוטין מהסמינר. חשיבות הסמינר לא היתה בתוכנו אלא בעצם היותו הסמינר הראשון שסין מארגנת בנושא תהליך השלום, בו השתתפו גם בכירים מישראל והרשות הפלסטינאית. בשנה האחרונה סין הגבירה את המוערבות שלה בסיכסוכים האזוריים הקשורים לישראל, בין היתר הגדילה את מספר החיילים הסינים בכח הרב לאומי בלבנון וכן יש נציגות קבועה של משקיפים סינים ברשות הפלסטינית ובגבול ישראל מצריים. נציגים בכירים מטעם המדינה ושירותי הביטחון הסינים מבקרים תכופות בישראל אך עדיין לא זוכים מישראל לאותה ההתיחסות שהאמריקאים או האירופאים מקבלים. סביר להניח כי בשנים הבאות עם עליית משקלה הסגולי של סין באו"ם וכמעצמה כלכלית וצבאית, גם משקלה בפתרון סיכסוכים באיזורנו יעלה. בסמינר ייצג את הצד הישראלי ח"כ יוסי ביילין , שאמר במהלך ביקורו כי סין צריכה להיות חלק ממדינות הקוורטט: "סין היא מדינה שאיש בעולם אינו יכול להתעלם ממנה, זו חלק מהסיבה שאנו תומכים ברעיון שסין תהיה חלק מהקוורטט". ------------------------------------- ועידת סין - אפריקה נפתחת בבייג'ינגמאת: תמי תמרי
ועידה הפסגה הגדולה ביותר מאז כינונה של סין ב – 1949 והועידה המדוברת ביותר בשנים האחרונות בסין – ועידת אפריקה, נפתחת השבוע בבייג'ינג. הועידה תמשך כשלושה ימים (3-5 בנובמבר) וישתתפו בה קרוב ל - 1,700 נציגים וכ – 45 ראשי מדינה מרחבי יבשת אפריקה, ביניהם דרום אפריקה, אתיופיה, זימבאבואה, ליבריה וגבון.
מדובר באסיפת המנהיגים וראשי המדינה הגדולה ביותר שסין אירחה עד כה.
הועידה – או בשמה הרשמי – "ועידת אפריקה – סין לשתוף פעולה" נועדה לציין חמישים שנים של שיתוף פעולה וקשרים דיפלומטיים בין סין למדינות אפריקה. במהלך הועידה יערכו בין השאר שיחות "שולחן עגול" (החשובה מביניהן – נשיא סין חו ג'ינגטאו יפגש עם ראש ממשלת אתיופיה) וכן יתקיימו דיונים ושיחות רמי דרג בין מנהיגים אפריקאים, מנהיגים סינים וגורמים עסקיים בכירים. עוד בתכנית - פורומים ודיונים בנושאים שונים כמו כלכלה, בנייה ותשתיות, ומקורות אנרגיה. במסגרת הועידה צפויים אף להחתם חוזים והסכמים בין ראשי מדינות (בעיקר בנושאי שת"פ כלכלי והשקעות רחבות היקף בתשתיות). לעצם קיום ועידה מעין זו בסין תומכים רבים. הסיבה לבחירתה של סין לארח את הועידה על פניו מובנת – מדינה שהצליחה בעשורים האחרונים להוציא מליוני אנשים ממעמקי העוני ולהעלות אותם לרמת חיים סבירה, מהוה דוגמא חיה לכל מדינה שרוב אוכלוסייתה חיה בעוני, ובמיוחד למדינות האפריקאיות, שהיום גם זוכות להשקעות זרות הולכות וגדלות. נשיא הבנק העולמי, פול וולפוביץ', מציין בראיון שערך עמו לאחרונה עיתון People's Daily: "סין יכולה לתת השראה למדינות אחרות, להוות דוגמא. (סין) היא מקרה הצלחה מובהק כשמדובר בהורדת רמת העוני, והצעדים שנקטה בהם צריכים להוות בסיס ואבן דרך למדינות האפריקאיות ללכת בצעדיה. סין אף הוכיחה, מעל לכל ספק כי אין זה משנה מה היה עברה הקולוניאליסטי של מדינה, כל מדינה יכולה וצריכה להיות אחראית לגורלה." ובעוד כך, העיר בייג'ינג כמרחקה. עיריית בייג'ינג גייסה לצורך שמירה על הסדר הציבורי בזמן הועידה כשמונה מאות אלף מתנדבים שיבצעו עבודות שיטור ופטרולים ברחבי העיר והם נראים בכל פינת רחוב או שדרה ראשיים. תיקון כבישים, שתילת פרחים, תליית קישוטים וטיפולים נקודתיים בתשתיות הושלמו קודם לתחילת הארוע. על תנועת הרכבים הוטלו מגבלות חמורות וכ – 250,000 רכבים הורדו מהכביש, לרבות רכבים ממשלתיים, לדאוג לתנועה חלקה יותר בעיר. שלטים בהם מתנוססים ברכות וססמאות לבאי הארוע מברכים את פני הבאים כבר בשדה התעופה: "סין מברכת את עמיתיהם האפריקאים", "ברוכים הבאים לבאי ועידת אפריקה", ונושא הועידה – "אחווה, שלום, שיתוף פעולה ופיתוח" נראים בכל מקום. הדגל שלי הוא כחול ואדוםמאת: דרור פולג
ביום ראשון השבוע חגגו שתיים מהמדינות היקרות לנו ביותר את אחד מחגיהם הלאומיים החשובים ביותר. בסין, חגגו את יום ייסוד הרפובליקה העממית של סין, ובישראל הקטנה חגגו את יום הכיפורים. בשתי המדינות זהו זמן של חשבון נפש והפקת לקחי העבר אל מול אתגרי העתיד. להלן, קטע קצת שמתאר אחת מהמדינות, אתם תחליטו איזו.
המדינה הוקמה על בסיס ערכים סוציאליסטיים, תוך שאיפה להקים חברה למופת שתשמש השראה למדינות השכנות ולעולם בכלל. ראש הממשלה הראשון נחשב לעוף מוזר, ועל אף שהיה חילוני גמור והושפע בעיקר מתיאוריות אירופאיות, הרבה להשתמש בנאומיו וכתביו בנימוקים היסטוריים ולאומיים השאובים מכתבים עתיקים, וראה עצמו כמנהיג בעל שליחות כמעט דתית. השלטון החדש התעלם מרוב המסורת המקומית, ואף מחק חלקים נרחבים ממנה בשיטתיות בתקופות מסוימות. עם זאת, השתמש באלמנטים אחרים של המסורת לעידוד הלאומיות ותחושת הבידוד של התושבים כשהיה צורך בכך.” |