Off the Beaten Track - מוזיאון התכנון העירוני בבייג'ינגמאת: תמי תמרי
המוזיאון לתכנון עירוני בבייג'ינג (Beijing Urban Planning Museum) הוא מוזיאון מושקע יחסית ואינטראקטיבי המוקדש כולו להתפתחות העיר ומציע אלטרנטיבה מעניינת לאתרי החובה של בייג'ינג, ובכלל - למי שרוצה ללמוד יותר על התפתחותה, בעיקר לקראת האולימפיאדה. מומלץ למבקר העסקי, לסטודנטים לארכיטקטורה, למתגוררים בבייג'ינג ולאלו שרוצים להרחיב את יכולות האורינטציה שלהם ולהפיג קצת מתחושת הזרות. מומלץ גם בערי ישראל.
על פני ארבע קומות חושף המוזיאון בפני המבקרים את התהליכים שליוו את התפתחות העיר ב - 150 השנים האחרונות, שבמרכזם - יישום התכנית האורבנית של בייג'ינג (משנת 1983). מוצגים מיוחדים מוקדשים לנושאים כמו התפתחות התחבורה האורבנית, מערכת הכבישים, תשתיות, מים ותקשורת בעיר, שכונות ומבנים עתיקים (מלפני 1911) ואזורי הפיתוח המיוחדים הממוקמים בפרברי העיר. עם פתיחת המוזיאון לקהל הרחב לפני כשנה וחצי, נהרו אליו רוכשי נדל"ן פוטנציאלים שקיוו למצוא תשובה לשאלה מה עתיד להתרחש גם באזורים בהם הם שוקלים לרכוש בית, זאת - מבלי להתרשם מעומק התצוגה עצמה. היום, לעומת זאת, מושך אליו המוזיאון יותר ויותר מבקרים מקצועיים המצליחים לראות בערך המוסף הענייני שבו, וכן מספר המבקרים הזרים בו הולך וגדל. מודל חשוב אחר מוקדש כולו לאזור ה -Central Business District (או בשמו המוכר יותר "CBD" - אזור המתוכנן להיות המרכז הכלכלי והפיננסי של העיר, מעין "דאון-טאון" נוסח בייג'ינג, בתכניות העיריה להסיט את מרכז העיר הקיים מזרחה). במודל ניתן להבחין בשורת הניסויים הארכיטקטונים וגל הבנייה המאסיבי המאפיין את האזור: באזור מרוכזים מרבית מבנייניה הגרנדיוזים ביותר של בייג'ינג העתידים לקום בתקופת השנתיים-שלוש הקרובות: מגדל הטלויזיה CCTV, בניין שלישי ("שלב שלוש") לבנייני ה"גואו מאו" הקיימים (China World Trade Center - Guo Mao) שצפוי להיות הבניין הגבוה ביותר בבייג'ינג, בניין הטלויזיה BTV ועוד מספר בניינים שנראים כאילו הוצאו מתערוכת עבודות גמר בחוג לארכיטקטורה. האולימפייאדה, כמובן, מקבלת תשומת לב מיוחדת, במוצגים המוקדשים רק לה – מודלים של האיצטדיון והכפר האולימפי, ומתקנים נוספים נותנים לצופה תחושה של מה שצפוי להבנות לקראתה. יש לקחת בחשבון שהמוצגים הם בסינית, וללא הדרכה ניתן להתרשם מהמוצגים בעין בלבד (וחבל). היות ומדובר בהזדמנות מצויינת להבין מעט יותר לעומק על לאן פני העיר, מומלץ בכל מקרה לקחת הדרכה (באנגלית – 200 יואן, סינית 100). יש גם סרטונים נחמדים (D3, D4) (הם קצת קצרים). המוזיאון פתוח כל יום, כולל סופי שבוע. כרטיס כניסה עולה 30 יואן, סרט - 10 יואן, לא כלול במחיר הכניסה. ים המלח הסינימאת: עמית שגיב
כבר אמרו הכל על הסינים - שהם לא מקפידים על זכויות יוצרים, שהם מסוגלים לחקות כל מוצר ללא נקיפות מצפון, אבל אף אחד לא שער לעצמו שהוא יתעורר בבוקר וימצא את ים המלח שלנו במחוז סצו'אן שבסין. על קו הרוחב 30 בו נמצא ים המלח, הסינים הקימו ים משלהם.
פרויקט מגלומני חדש שהוקם בהשקעה כוללת של מיליארד יואן (122 מליון דולר) וקורא לעצמו "ים המוות הסיני" (The Chinese Dead Sea) מבקש להחליף את מקומו של ים המלח הישראלי. ים המלח הסיני נבנה על פני 97 קילומטרים ועומק של 133 הקטר, המיזם התיירותי המקומי נפתח בימים אלה לקהל הרחב וכבר הגיעו אליו עשרות אלפי מבקרים כאשר היזמים בטוחים כי יוכלו למשוך אליו לבד מסינים מקומיים עוד כמיליון תיירי חוץ מידי שנה. ים המלח הסיני ממוקם בדא-יינג שבמחוז סיצואן במערב סין כשעה נסיעה מעיר התיירות ובירת סצ'ואן צ'אנג דו. לדברי הייזמים, מי הימה החדשה מכילים את אותם מינרלים כמו בים המלח הישראלי (natrium, calcium, iodine and bromine, and microorganisms) ובסה"כ כלמעלה מ - 40 מינרלים שונים. הימה עצמה הוקמה על אותו קו רוחב בו ממוקם ים המלח, ומימיה נשאבים ממעיינות תת קרקעיים ויוצאים מהאדמה בחום של 87 מעלות צלזיוס. משם, הם נשפכים לבריכות מלאכותיות בגדלים שונים. במקום הוקמו כבר כמה בתי מלון, כשבעתיד מתכוונים היזמים להקים במקום מלונות ספא נוספים בסטנדרטים יוקרתיים בין לאומיים. כמו כן, לאור ההתעוררות של שוק מוצרי הספא בסין, החליטה הממשלה המקומית לפתח את מחצבות המינרלים באיזור, וכבר כעת מוציאה מהאדמה כ - 120 אלף טון בוץ בשנה. לפי העיתונות הסינית, המקומיים מעריכים כי עם פתיחת האתר הביקוש למוצרי ים המלח הסיני רק ילך ויגבר וההכנסות יגדלו בהתאם. יש לציין כי בחברת ים המלח הסינית כבר נערכו עם מותג קוסמטי מקומי חדש שללא ספק מתכוון להתחרות במוצרי חברת "אהבה" ומוצרי ים המלח הישראליים. יש לציין כי ההשקעה בפרויקט היתה משותפת לממשלה המקומית ולחברה סינגפורית, שזיהתה את הפוטנציאל העצום של המחצבים המקומיים שעד עתה לא נוצלו. בכתבה לעיתון מקומי בעיר ההייטק הדרומית שן-ז'ן אומר מנכ"ל החברה הסינגפורית כי מעניין יהיה לראות מתי יקום המשורר הסיני שיכתוב שירי אהבה וכמיהה לים המלח החדש. כפי שזה ניראה אותו משורר סיני לא יתקשה לנכס לעצמו את שורותיו האחרונות של השיר העברי הידוע ביותר על ים המוות ועין גדי "יום חדש אינו דומה לאמש, ועתיד מזהיר צופן לו המחר".
תמונות מההצלחה המסחרית של הפרויקט ניתן למצוא בהפניה הבאה: |
