לחווית ההמתנה, שמלווה בד"כ בדחיפות, שיעול, וצלצולי טלפון סלולרי ממיטב מצעד הפזמונים הסיני, הצטרף בשנים האחרונות מימד נוסף: מסכי פרסום דיגיטליים ממתינים לסינים בקומת הכניסה ובתוך המעליות של כל בניין משרדים שמכבד את עצמו.

חברות מדיה מקומויות עשו הון מהתקנה של מסכים מסוג זה ומכירה של זמן אוויר למפרסמים שרוצים להגיע לקהל שבוי של בני המעמד הבינוני. הגדולה שבהן, פוקוס מדיה, הונפקה ב-NASDAQ ב-2005 ונסחרת לפי שווי של 9 מיליארד דולר.

אבל שוק הפרסום הסיני הוא לא הדבר היחיד שמתחמם במהירות. עיתונאי מבייג'ין מדד בתחילת החודש את הטמפרטורה בחדר ההמתנה למעלית ולאחר מכן בתוך המעלית עצמה. הטמפרטורה בתוך המעלית – 4 מטר רבוע עם שני מסכי LCD של 50 על 80 סנטימטרים – היתה גבוהה ב-8 מעלות מזו שבחדר ההמתנה, למרות שהכתב היה לבדו.

הטמפרטורה הממוצעת בבייג'ין, שנחאי, וגואנגז'ואו בחודשי הקיץ עולה על 30 מעלות, עוד לפני שנכנסים למעלית. על כן, מספר בעלי דירות ומשרדים החליטו להסיר את מסכי הפרסום, עד הודעה חדשה או עד שיגיע החורף. אחת מחברות הפרסום תבעה את חברת הניהול של אחד הבניינים שמסכיו הוסרו בטענה שהחוזה עימה הופר. חברת הניהול מצידה טוענת שאיגוד הדיירים הכריח אותה לחתום על החוזה מלכתחילה ועל כן החוזה אינו תקף.

התביעה עלתה לכותרות כי היא נוגעת באחד העצבים החשופים של סין החדשה – הזכות לבעלות פרטית על רכוש. פרשנים מעריכים שסוגיית מסכי הפרסום חייבת להיפטר עד הראשון באוקטובר,לפני שייכנס לתוקפו חוק הקניין החדש שאמור להעניק לבעלי דירות וקרקעות זכויות נוספות. לא ידוע אם הממשלה תחליט להעניק את הזכות להציב מסכי פרסום (ולהינות מהרווחים) לחברות הניהול, לועד הדיירים, או לשילוב כלשהו של שתיהן. מה שבטוח, יהיה חם.

עזבו אתכם מהחום.... תאכלו איטריות

"קפטן אינטרנט" כותב, שהצנזורה באינטרנט קיימת ברשת הסינית כולה, אך היא אינה מונעת ממנה מלהתפתח ולהתרחב בקצב חסר תקדים. נכון לסוף השנה שעברה, 123 מיליון מאזרחי סין גולשים באינטרנט, וכ-100 מיליון מתוכם נכנסים באופן קבוע ל-sina. זו אוכלוסיית הגולשים השנייה בגודלה בעולם, ועל פי ההערכות בתוך שנתיים היא תהיה גדולה אף מזו של ארצות הברית.

"רוב המשתמשים לא גולשים באינטרנט כדי להשיג מידע על קבוצות מחתרתיות או כדי לקרוא ביקורת בינלאומית על הממשל הסיני. הם משתמשים ברשת כדי לשמור על קשר עם חברים, להחליף קבצי מוסיקה ווידיאו, לשחק וללמוד. עם זאת, למשתמשי האינטרנט בסין יש כיום גישה למידע ויכולת להביע דעה ציבורית באופן שהיה דמיוני אפילו לפני 5 שנים, שלא לדבר על 10 או 20 שנה".

בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכל אלפי הגולשים והקוראים הנאמנים שלנו, שמספרם הולך וגדל מחודש לחודש (כך מספרים לנו הסטטיסטיקות).

את אתר "הווק" הקמנו בדיוק לפני שנה במסעדה קטנה ושקטה במרכז בייג'ינג. האתר הוקם מתוך תחושה כי השיח על סין בישראל הוא לעיתים קרובות מידי "פרימיטיבי" ונמצא בשלב התפתחותי מיקדמי ולא מספק. באותו אחה"צ חיובי ביקשנו להקים לנו מסגרת, אתר תוכן, שמבקש לחדד ולהעמיק נושאים הקשורים לסין, ישראל ומה שבינהן.

האתר נקרא "הווק", על שם כלי הבישול הסיני הנפוץ אליו זורקים את חומרי הבישול, מקפיצים, מטגנים, ומגישים. אנו מקווים שהאתר ימשיך להיות לטעמכם.

"קפטן אינטרנט" מארח את "הווק"

הסיקור של רשת 'מעריב' את ביקור רוה"מ בסין, הוא דוגמה מצויינת לשטחיות הסתומה של הסיקור העיתונאי בישראל את הקורה בסין. הנה כמה דוגמאות מצויינות שמצאו להן אכסנייה אחת , בכתבה של אורי יבלונקה שמעריב הכתיר כשליח הרשת בפמליית ראש הממשלה לסין.

וכך מגלה לנו עיתונאי 'מעריב' לאחר שיחות אולמרט בסין:

"מהפגישות עלה כי מעתה יבהירו הסינים לבכירים האיראנים המבקרים בבייג'ינג כי עליהם להפסיק את תוכנית הגרעין. הסינים, מצידם, לא דרשו מישראל לוותר על האופציה הצבאית..."

בכלל מבלי להתייחס לצלקת העמוקה שהותיר האמברגו על סין לאחר אירועי טיאן אן מן ב - 89, המילה "להבהיר" למדינה אחרת כמעט ולא נמצאת בלקסיקון משרד החוץ הסיני שעובד בשנים האחרונות לממש את מדיניות החוץ של הממשל המרכזי למען חיים בהרמוניה ושלום עולמיים, שני אינטרסים חשובים להמשך פיתוחה של סין והפיכתה למעצמה. סין, שלא כמו ארה"ב, לא "מבהירה" לשום מדינה, גם לא לשכנתה צפון קוריאה.

עיתון מעריב מבקש בשנים האחרונות להחזיר עטרה ליושנה ולהיות עיתון רציני, עם צוות צעיר חריף ודינמי. במובן הזה קשה לי למשל להבין כיצד מצליח שליח הרשת בפמליית ראש הממשלה לכתוב את הפיסקה הבאה שמעידה על קושי אמיתי לתרגם את הקורה סביב. וכך מסכם שליח מעריב את פגישות הפיסגה של אולמרט בסין:

" אולמרט הודה לשני הבכירים על תמיכת סין...אולמרט טען בפניהם כי דרושות סנקציות משמעותיות יותר על מנת לבלום את תוכנית הגרעין האיראני".

מה שמדהים במערכת NRG שלא רק הכתב אורי יבלונקה מראה בורות מזהרת ביחס לסין, הבעיה 'במעריב' כנראה מערכתית. הנה חבר מערכת נוסף בשם ברק רביד שמגלה לנו בלי כוונה כיצד נרדם היטב בשיעורי הגיאוגרפיה. כך מתאר רביד את העיר גואנגז'ו בכתבה אודות פתיחת קונסוליה ישראלית שלישית בסין:

"העיר גואנגז'ו, הממוקמת מול הונג-קונג, הפכה תוך 10 שנים מכפר דייגים קטן לעיר מודרנית ביותר בסין. בשנים האחרונות נרשמה באזור תנופת פיתוח כלכלית אדירה, והשקעות בסך של עשרות מיליארדי דולרים זורמות למקום."

לידיעת רשת 'מעריב' לומר שהעיר גואנגז'ו היתה עד לא מזמן כפר דייגים, זה כמו להגיד שירושלים היא עיר נמל חשובה במזרח התיכון. מופרח לגמרי. הנה הפנייה שאולי תצליח להעביר לעורכי מעריב כמה עובדות אודות העיר גואנגז'ו' ומדוע ממשלת ישראל החליטה להקים בה קונסוליה נוספת.

“כולם פה אנטישמים", הוא אמר. "יותר גרוע מאירופה.”

"למה?”, שאלתי.

הוא התקרב אליי, הנמיך את כולו ולחש "כל מקום שאני נכנס, הם ישר יורקים על הרצפה. אפילו בלובי של המלון!”

מי שמסתובב בערים הגדולות של סין יודע שתושבי המקום נוהגים לשחרר ליחה בכל פעם שמתעורר צורך בכך, גם כאשר אין בסביבה יהודים. אבל אנחנו, בני העם הנבחר, תמיד חושבים שהכול בגללנו.

אצל רוב הסינים שפגשתי, היחס ליהודים מורכב מהערצה והערכה הנובעות מסטראוטיפים אנטישמיים קלסיים. כל נהג מונית ממוצע כאן יודע לספר שהיהודים חכמים, אגרסיביים, בעלי חוש עסקי מפותח ויכולת שליטה בפוליטיקה והתקשורת העולמית. אלה בדיוק התכונות שהסינים מאחלים לעצמם, ועל כן מסתכלים עליהן ביראת כבוד. לפחות בינתיים.

יחסם של הסינים כלפי יהודים והיהדות מורכב, וחורג מגבולות מאמרנו. על רגל אחת, ניתן למנות מספר מקורות עיקריים מהם נובעת ההיכרות של הסינים עם יהודים. הראשון שבהם הוא סיפורי התנ"ך, שהגיעו לסין עם המיסיונרים הנוצרים במאות האחרונות. מקור נוסף הוא התרבות האירופאית של המאה ה-19 וה-20 – על שלל תורותיה המהפכניות - שרבים מחכמיה וגדוליה היו בני העם היהודי. כאן יש לשים דגש מיוחד על המרקסיזם והקומוניזם הסובייטי שחלק מכריע מחלוציו היו יהודים.

חלק קטן מהסינים נחשף גם ליהודים שהתיישבו ברבע האחרון של האלף השני בשנגחאי, הונג קונג, ולאחר מכן גם בחרבין, טיאנג'ין וערים נוספות. במשך מאות שנים התקיימה קהילה יהודית בעיר קאייפנג, אך השפעתה על דעת הקהל בסין כלפי היהודים זניחה. בנוסף, יהודים ממערב אסיה הגיעו במרוצות הדורות לסין כחלק מפעילותם המסחרית.

כל התקופות והמפגשים המפורטים למעלה נחקרו, נחקרים, ועוד יחקרו. עם זאת, בימינו רבים מהסינים מבססים את דעתם על מידע ברשת האינטרנט. על כן, אולי כיריית פתיחה למחקר מקיף יותר, שווה לראות מה ימצא הסיני הממוצע אם יחפש מידע על יהודים (犹太人)
במנוע החיפוש הפופולרי ביותר בסין, ביידו (Baidu/百度). להלן 10 התוצאות הראשונות:

1. הערך "יהודי\יהודים" בגרסה הסינית של וויקיפדיה. במהלך הכנת הכתבה, האתר נחסם ( יחד עם שאר האנציקלופדיה המקוונת ) והוסר מתוצאות החיפוש של ביידו.

2. הערך "יהודי\יהודים" באתר המחלקה לחקר המרקסיזם של האקדמיה הסינית למדעי החברה. הדף מספר שמוצאם של היהודים מפלשתינה (巴勒斯坦) , בה הם הקימו את ממלכת ישראל במאה ה-11 לפני הספירה, עד שנאלצו לגלות מארצם בין המאה הראשונה לשנייה לספירה. האתר מסביר מי הם היהודים בקונטקסט של תולדות הקומוניזם והמרקסיזם ומסביר איך הגיעו למזרח אירופה.

3.הערך "יהודי\יהודים" באנציקלופדיה המקוונת של מנוע החיפוש "ביידו". ערך זה לא הופיע בחיפושינו הקודם, כך שיכול להיות שהחבר'ה בביידו "לוו" את האינפורמציה מאתר וויקיפדיה לפני שחסמו אותו. הדף מספק תיאור מקיף על ההיסטוריה היהודית, החל מאברהם אבינו, דרך ראשית הציונות, ועד ליחסים המיוחדים עם גרמניה בימינו. סינים רבים שפגשנו ( חברי המערכת ) מתעניינים מאוד בהשוואה של מערכות היחסים הנוכחיות בין ישראל-גרמניה וסין-יפן. אחת מנקודות הקרבה בין היהודים לסינים, על פי הסינים, היא היותם שותפים לצד הקרבנות במלחמת העולם השנייה. מעניין לציין, שגם היפנים אוהבים להשוות את עצמם ליהודים במלחמת העולם השנייה, לאחר שספגו שתי פצצות אטום.

4.הפורום המקוון "פוקוס על יהדות". האתר לא נגיש כרגע.

5.דף מידע על הספר "למה היהודים כל כך מצוינים?”(???), באתר sina.com.cn, אחד הפורטלים המובילים בסין. הספר, שנכתב על ידי חוקר יפני, מתאר את דרך החיים והחשיבה היהודית ומתמקד בדמויות יהודיות בולטות מתחומי המדע, חינוך, עסקים, אתיקה, ועוד.

6.אתר "יהודי המזרח". בניגוד למשתמע מהשם, לא מדובר באתר בית הכנסת של הקהילה העיראקית בעיר. האתר הוא פורטל עסקי שככל הנראה מנסה לרכב על הסטראוטיפ על הכוח העסקי היהודי. במהלך הדורות, זכו מהגרים סינים בארצות שונות לכינוי "היהודים של המזרח", בגלל הצלחתם בתחום המסחר ומרכזי הקהילה שהקימו בכל מקום בו התיישבו.

7.אתר לשכת המסחר של מחוז ג'יאנגסו וג'ג'יאנג. הקשר לא ברור, אם כי בתקציר המופיע בתוצאות החיפוש מופיעה התייחסות נוספת לביטוי "יהודי המזרח".

8.אתר JEWCN, אתר המגדיר את עצמו "אנטי מיסיונרי", מפיץ מידע על היהדות ומסביר מדוע היהודים הם עדיין העם הנבחר. בנוסף, האתר, שיזכה אי"ה לביקור מפורט יותר מחברי מערכת הווק בעתיד הקרוב, מביא דוגמאות לאנטישמיות מאתרים וקבוצות דיון בסין ושאר העולם. האתר מנוהל על ידי סיני צעיר המכנה את עצמו "אהרון חי". אהרון למד בעבר במרכז לענייני יהדות באוניברסיטת שנדונג, במזרח סין.

9.המאמר - “הסינים או היהודים: מי יותר חכם?” בבלוג של הה שיונגפיי (He Xiongfei). לפני מספר חודשים התפרסמו בסין ידיעות על הוצאה קרובה של הספר "למה היהודים חכמים", מאת אותו כותב ( תחת שם עט שונה ), אך כרגע לא ניתן למצוא את הספר או מידע עליו. גישתו הכללית של המחבר היא שיהודים טובים בעסקים, והסינים הם היהודים של המזרח, ועל כן היכרות מעמיקה יותר עם התרבות היהודית תעזור לסינים להצליח.

10.המאמר "לבנים, שחורים, האם כולם יהודים?”. רשמיו של מבקר סיני במדינת ישראל. נראה שהכותב\ת מצא\ה עניין מיוחד במגוון הפרצופים והצבעים של תושבי הארץ. לכתבה מצורפות תמונות של עוברים ושבים בעלי גוון עור וסגנון לבוש שונה.

בתמונה השער הקידמי של הספר "מדוע היהודים מצליחים", רב מכר בסין

ראש הממשלה אהוד אולמרט הגיע הבוקר לביי ג'ינג: התחנה הראשונה החווה החקלאית הישראלית

הנה אולמרט הגיע לסין והעיתונות הישראלית מכסה את הביקור, הנה אולמרט חולב פרה כיתוב תמונה של רוני סופר מ-YNET שנמרח על פני עמוד שלם, הנה אולמרט הולך להפגש עם רוה"מ ונשיא סין הו גי'ן טאו ולהניע אותם להמשיך את קשריהם עם האיראנים. הנה כמה עניינים שהתקשורת בישראל שכחה להזכיר:

1. רוה"מ הישראלי הוזמן לסין על ידי רוה"מ הסיני ולא עלידי נשיא סין הו ג'ין טאו, זאת למרות שישראל מבקשת לציין בביקורו 15 שנה לכינון היחסים.

2. הפעם האחרונה שנשיא סין (וראש הצבא) נשא דברים ביחס לישראל היתה במהלך מלחמת לבנון עת טיל ישראלי הרג משקיף או"ם סיני. בעיקבות הווטו שארה"ב הטילה במועצת הביטחון על חקירת המקרה על ידי האו"ם, אמר הנשיא הסיני כי הוא מעוניין לקבל אישית את הדו"ח הישראלי לחקירת הרג החייל הסיני. סביר להניח כי הדו"ח נסע עם אולמרט במטוס לביי ג'ינג.

3. בפגישותיו צפוי ראש הממשלה לבקש מבכירי הממשל הסיני שלא לשתף פעולה עם איראן בתוכנית פיתוח הגרעין שלה, וכן להשיג את תמיכתם בהחרפת הסנקציות נגד טהרן. מה שהעיתונות הישראלית לא ציינה הוא שאולמרט הגיע לביי ג'ינג יממה לאחר שמתאם פרויקט האטום האיראני לאריג'אני עזב את העיר. סביר להניח כי עם בואו של אולמרט לסין, הממשל הסיני כבר מתואם עם עמיתיו באירן ביחס לדרישות ישראל וזוהי אינה הפעם האחרונה לאריג'אני להגיע לסין.

4.אולמרט מגיע לסין לאחר שפגש את מובארק במצריים. בפגישה בשארם א-שייח רמז לו הנשיא המצרי כי ארצו מתכוונת ליישם פרויקט גרעין משל עצמה ואין בכוונת המצרים להשאר מאחור באם אירן תפתח פצצת אטום. במובן הזה יש לציין את היחסים המיוחדים של סין עם מצריים, רק השנה ביקר רוה"מ הסיני וון ג'יא באו פעמיים במצרים, שם ערך לכבודו הנשיא המצרי אירוע לילי מיוחד בפרמידות (אופרה של נבוקוב). מה שיותר מעניין היא העובדה שלפני כחודשיים בשעה שמובארק הגיע לסין להשתתף בועידת אפריקה, נשאר המנהיג המצרי בבירה הסינית לעוד שבוע שיחות נוסף לאחר נעילת הועידה. ניתן לנחש כי מובארק האריך את ביקורו בבירה הסינית שלא עבור קניות בשוק המשי. .

5. במסיבת עיתונאים במשרד החוץ הסיני כמה ימים לפני בואו של אולמרט לסין שאל עיתונאי סיני את ליו ג'יאן צ'או דובר בכיר של משרד החוץ , מדוע דווקא כעת כשאולמרט "מוצף" בבעיות מבית בוחר הממשל הסיני להביא את רוה"מ הישראלי לסין? תשובתו היתה:" סין אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של ישראל".

אולמרט בסין מנסה להפעיל לחץ לאמברגו איראני, האם יתקל בחומה?

המוזר בידיעה שפורסמה לראשונה באתר עיריית ביי ג'ינג וכן בסוכנות החדשות הסינית "סין הווא", הוא שלפי נתוני עיריית תל אביב, שתי הערים חתמו כבר על הסכם ברית ערים תאומות (בשנת 1995). מדוע בסין החליטו דווקא השבוע, באיחור של עשור, להכריז על כריתת ברית האחיות החדשה, הייתכן שבמשך למעלה מעשר שנים הסינים לא ידעו על אחותם התאומה במזרח התיכון?

בתמונה : ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, יחד מזכיר המפלגה הקומוניסטית הסינית של עיריית ביי ג'ינג, ליו צ'י, בטקס חתימת הסכם ברית ערים תואמות שנערך בתל אביב
(21.11.06)

הרשימה נפתחת בפומפוזיות סינית אופיינית: “לאורך ההיסטוריה המכובדת של סין, התקופה שהחלה ב - 1840 התאפיינה בשינויים הגדולים, מהירים, עזים, ומורכבים ביותר."

הרשימה כוללת מנהיגים, אנשי ממשל, ובידור מערביים ואסיאתיים ממאה חמישים השנה האחרונות. בני דת משה מפגינים נוכחות מכובדת ברשימה ( פרויד, איינשטיין, מרקס, שפילברג, וכו' ), אך רק אחד מוזכר כיהודי - סילאס אהרון חרדון, יהודי עיראקי שעשה את הונו ממסחר בנדל"ן ואופיום בשנגחאי של סוף המאה התשע-עשרה.

חרדון מתואר על ידי יומון העם כ"יהודי העשיר ביותר, שהתמחה בנכסי דלא ניידי על ידי בזיזת הונה של סין לפני השחרור של 1949” (השנה בה עלתה המפלגה הקומוניסטית לשלטון). התיאור הנ"ל הוא התיאור השלילי היחיד ברשימה כולה, אל אף שנוכחים בה כמה מאויביה המרים ביותר של סין כגון הירוהיטו, קיסר יפן בזמן מלחמת העולם השנייה, ואחרים.

סילאס אהרון חרדון (מימין) עם סון יאט-סן, מייסדה של סין המודרנית

את הרשימה המלאה ניתן למצוא באתר יומון העם הסיני. תודה לוויל מוס על הטיפ. עוד על חרדון ומעלליו בלינק הבא.

לאחרונה התפרסם בתקשורת הסינית, כי מפעילות הסלולר מתכוונות לבצע ניסוי לשינוי שיטת תמחור השירות למשתמשים הסלולריים באיזור בייג'ינג. המהלך כבר קיבל אור ירוק מהרגולטורים בענף שבכך ענו חיובית לאותן חברות שביקשו להוריד את מחירי שירותיהם. יש לציין כי צעד זה של חברות הסלולר נתפס כאבן דרך בבניית שיטת תמחור חדשה בשוק הסלולר המשמעותי ביותר בעולם. התמחור החדש של שרותי הקול צפוי להוזיל את מחירי השיחות – היוצאות והנכנסות באופן משמעותי - הודעה משמחת לכיותר מעשרה מליון מנויים המשתמשים בטלפונים הסלולריים כיום בבייג'ינג

סביר להניח כי המהלך ננקט בעקבות תלונות ואי שביעות רצון הולכת וגוברת בקרב מנויים, על מחירי השרות הגבוהים הנהוגים בבייג'ינג, יחסית לערים אחרות בסין. הבירה הסינית עדיין סובלת מתעריפים גבוהים במיוחד, בעיקר לאור שיטת החיוב הנהוגה בה לפיה שני צדדי השיחה – מבצע השיחה ומקבלה – משלמים מחיר מלא עבור דקת אויר. טענות אלה נגד ספקיות השרות הגיעו גם לאוזני באי כינוס ועידת המפלגה השנתי שהתקיים במרץ בבייג'ינג. אלה, החליטו לעשות מעשה ולנסות להגשים מדינויות מחירים פורצת דרך בתחום הסלולר.

עיקרי הרפורמה החדשה יהיו בתצורת ה"חבילות" המוצעות ללקוח: לדוגמא, המנויים יוכלו לבחור בין חבילות מוזלות שונות, כגון חבילה של 500 דקות שיחה במחיר של 10 יואן (כ – 1.25 דולר) כ – 0.02 יואן לדקה (פחות ממחיר דקת Skype למנויים משלמים...). שני המונופולים הממשלתיים המספקים שרותים סלולריים בסין – China Mobile ו – China Unicom מתחרים ביניהם כיום על נתחים בפוטנציאל הלקוחות העצום שקיים בשוק זה בסין.

לפי נתונים סטטיסטיים, כיום קיימים יותר מ – 404 מיליון מנויים בשוק הסלולר בסין (כ – 8 מיליון בבייג'ינג בלבד), כאשר China Mobile נחשבת החברה הגדולה ביותר בתחום, ומנגד China Unicom - שעובדת קשה לצמצם פערים, תוך כדי שהיא מתחדשת כל העת ומציעה ללקוחותיה שרותי ערך מוסף, עם דגש על השירות.

בניגוד למקובל לחשוב, ויש הקושרים את הורדת המחירים לכך - השנה צפוייה האטה בשוק הסלולר בסין, בעיקר בעקבות חוסר הבהירות לגבי מועד מתן הרשיונות להפעלת טכנולוגיית הדור השלישי. הדבר כבר מתבטא בכרסום ברווחי החברות הגדולות ובהאטת שיעורי הצמיחה במספר המנויים.

ולסיום – המלצה קטנה לאנשי העסקים הישראלים ולאלו המגיעים תכופות לבייג'ינג ולסין בכלל: נצלו את מחירם הזול של השיחות המקומיות על ידי רכישת כרטיס SIM מקומי (גם המכשיר לא יקר – ניתן להשיג מכשירים סבירים בפחות מ – 100$). אולי הדבר יוביל ליצירת לחץ להוריד את המחירים המופקעים שנדרשים ממנויי הסלולר בארץ בצאתם לחו"ל עבור שיחות הנעשות מסין ובסין.