רות שני חוזרת לסין, באומנותמאת: דנית גל
"הם התרגשו מאוד ונתנו הרבה קומפלימנטים, הרגשתי איך האמנות קרובה אל ליבם על אף שלא הצלחתי כמעט להחליף איתם מילים" אומרת האמנית רות שני בסיכום חויותיה בתערוכה שהציגה בבייג'ין, מרץ 2007.
רות שני, אמנית ישראלית, שנולדה בברלין, היגרה לשנגחאי בשנת 1939 בעקבות רדיפות הנאצים בגרמניה - "המקום היחיד שפתח לנו את שעריו ואני כה אסירת תודה על כך" , שם גדלה עד שבגיל 26 עלתה לארץ והקימה את ביתה. כעבור שישים שנה כמעט, בגיל 83 היא חוזרת לסין ומביאה עמה את יצירותיה אל המקום שבו גדלה ולמדה את טכינקת הציור על משי, טכניקה בה היא משתשמשת כיום בשילוב אלמנטים אישיים. בתערוכה שהוצגה בגלריה XYZ במתחם האומנים 798 (大山子) הציגה רות שני בתערוכת יחיד את יצירותיה. לפתיחה שאורגנה בשיתוף עם שגרירות ישראל, הגיעו מבקרים רבים. בינהם אמנים סינים, הסקרנים לטכניקות המוכרות להם המוצגות על ידי אמן זר, עיתונאים רבים, מכרים סינים ומבקרים שמצאו את הקשר האישי עם סיפורה של האמנית. "הם עמדו והמתינו בתום אירוע הפתיחה, לקבל חתימה על הספר, ראיתי את התתרגשות בעיניהם על אף שלא יכולנו לשוחח הרבה". בין היצירות, הוצגו סידרת תמונות של בריאת העולם, תמונת השלום שיועדה כמתנה למלך חוסיין ועוד תמונות פרחים ונוף. היצירות מקרינות ססגוניות מעודנת, מעין שזירה מעניינת של טכניקה סינית עם סגנון אירופאי מאופק אך בצבעים בוהקים ומלאיי חיים. "יש הרבה אופטימיות וחיים בציור, מאוד ריגש אותי, התקשיתי להאמין איך מישהו שעובר חיים כה קשים, יכול עוד לבטא בציוריו משהו חיובי כל כך" אמרה XIU שביקרה בתערוכה. אמנים סינים, התרגשו אף הם משילוב הטכניקה והצבעים, ועצמת הרגשות שביטאו התמונות. "זה מרגיש קרוב, כאילו האומנות שלנו, אבל בחוויה צבעונית אחרת" אמר אחד האמנים שביקרו בתערוכה. אמנות סינית על משי, לרב מאוד מינימליסטית בקוויה ובעוצמת הצבעים ויצירותיה של האמנית מבטאות מעין קונטרס בין הטכניקה והפיגמנטציה. מעבר לחוויה האמנותית של המבקרים, הייתה זו גם חוויה ריגשית עבור הקהל הסיני, תחושת גאווה על המפלט שהעניקה מדינתם ליהודים. "היה בתערוכה משהו קצת אחר" אמרה קריסטין, מנהלת הגלריה. הקהל שהגיע לתערוכה היה מגוון. לא רק צעירים הגיעו לתערוכה, הרבה מבוגרים ופנסיונרים, כאלו שחוו בעצמם את מלחמת העולם השנייה, וכאלו שמעולם לא ביקרו בתערוכת אמנות. "התרגשתי במיוחד שסינים מהדור המבוגר, הרגישו קשר עז לתמונות, והביעו רצון לרכוש תמונה". בקרב סינים, רכישת אמנות כזו, היא עדיין תופעה חדשה, ועל אף המספר הרב של יצירות, ובשל הביקוש, הניחה קריסטין שמרבית התמונות ימצאו ימכרו, יעמדו למכירה. התערוכה שהוצגה לראשונה בבייג'ין תחזור שוב לסין ותוצג החודש (1.7.2007 – 15.6) בבית הכנסת בחרבין (צפון סין). מי שטרם הספיק לבקר, מוזמן! |