קול הנפצים נשמע כמו יריית צרורות ולעיתים כמו פיצוצי ענק ממוקדים. שרועה במיטה, השעה שמונה בבוקר, שעה קלה אחרי שקרניי השמש שולחות אותות בוקר ראשונים, ואני כבר ערה ועייפה. מנסה להבין את הקולות, מדמיינת לאן הם מוליכים, שוזרת עלילה. כעת, זו קבוצת חיילים, הפוסעים יחד בשביל הרחב, שיחים גבוהים מכסים ומסתירים את מרחב ראייתם. מידי פעם, הם משחילים יריות בודדות. במבטים סוקרים, מנסים לאתר את מוקדי האיום. בום ענקי.. הנה, מתחילה הפצצת נגד, האויב משיב בכעס אש עצבנית ופיצוצים רועמים. זירת הלחימה מתחממת, כוחות פולשים מסביב, ועמם מתגברים מטחי היריות, לעיתם מתקרבים ומתרחקים, בהתאם לפריסת הכוחות. רעם אימתני מתנפץ באוויר, אולי היה זה רעם תותחים. "רוצה לישון" זעק הקול שבי, קטע את דימיונות הקרב.

התפזרנו למיטות בליל אמש כשהשעון הראה על שעה אחרי חצות. פיצוצי החגיגות, שהחלו בשעות הערב המוקדמות לא נתנו מנוחה. השבוע פתחו הסינים את חגיגות השנה החדשה, ראש השנה הסיני המכונה גם פסטיבל האביב. השנה היא שנת החזיר, במחזור שניים עשר בעלי החיים המשלימים מחזור של 12 שנים. החזיר מסמל שגשוג, שפע והנאות החיים. זה טוב להיוולד בשנת החזיר, כך סיפרה לי חברתי לעבודה. "הנולדים בשנה זו, לא ידעו מחסור, הם נהנתנים כאלו, אך טובי לב. אף להוריי הנולד זהו מזל טוב כך הוסיפה. הם לא יצטרכו לדאוג שמא לילדיהם יהיו חיים קשים. נשמע טוב, חשבתי בקול רם. אז אם אציע למישהו את הכינוי "חזיר" זה בעצם מחמיא, כמו... "מלאך". אה... לא לא מהרה לתקן. הכינוי חזיר יהיה מעליב. יהיה זה גנאי, למישהו טיפש, לא פיקח במיוחד, קצת עצל. השיבה בחיוך מובך והעמידה ידה סביב שפתיה להצניע את צחוקה. קצת מבולבלת, גלגלתי את השיחה. אצלנו, הגינוי יתאר מישהו מדושן כזה, נהנתן, שהנאותיו וסיפוקו האישי יקדמו, שיתפתי אותה והיא הנידה ראשה בהבנה.

בכל שכונה, או חצר פנימית, התקהלו השכנים, ברחוב או מביטים ממרפסות בתיהם אל המתרחש. חיילי שמירה צעירים, במדים כחולים הסתובבו ברחבה, עמדו בפנים משתאות ועינייהם עייפות. חלקם, מפדלים תלת אופן הגורר עגלה עמוסה במטפי כיבוי וגיגית פלסטיק. מידי פעם, עולה קריאה, ואצבע מזדקרת, מורה אל כיוון שלהבת קלה, שלא שככה, ומיד רץ חייל עם גיגית מים, וכובש את האש.

כך המשיכו החגיגות עד לפנות בוקר, אך עייפותי לא יכלה על הרעש. עכשיו כבר תשע בבוקר, עוד שעה חלפה, ראשי קודח, התינוק הפעוט של השכנה בדירה הסמוכה צורח אף הוא, מביע את תלונתו על אי הנוחות. ואוו, הפוגה קלה נשמעה באוויר, אף לא הד נפצים רחוקים, שקט.. שוב שקט מסביב, מרב מחשבות, לא הבחנתי שהפיצוצים נעצרו. מהר לחטוף תנומה, לפני בא הגיאות שוב. התכרבלתי לי אל תוך השמיכה, מתרצה מנחת ההמייה.

ואז, שניה לפני שהרגשתי את התנומה מחלחלת, פילח את האוויר, פיצוץ אחד ויחיד, ישיר ורועם והעיר מכונית רדומה שאזעקתה החלה צורחת.

בוקר טוב, שנה טובה ושנת שגשוג ואושר לסינים!

בתמונה: חצר בניין מגורים משמשת כאתר שיגור זיקוקי דינור בחג האביב הסיני