אין טעות כתיב בכותרת. טכנאי מתקן מכונות ומוצרי חשמל. תוכנה היא תכנית שפועלת בהתאם להוראות שבה תוכנתה. מה הקשרביניהם? ומה הקשר לסין?

כישראלי שמסתובב הרבה ברחבי סין אני נהנה מתחושת הביטחון השוררת בכל מקום. אפילו במקומות הכי נידחים – ולכאלה הגעתי הרבה – אין רגע של פחד.

בנוסף, כולם מכירים את השירות המעולה שיש במזרח בכלל ובסין בפרט. ככל שאתה משלם יותר במלונות וטיסות וכדו' אתה פשוט מלך.

בעצם אפילו לא צריך להוציא כסף. בתור אורח פשוט שבא לביקור במפעל או חברה או לכל ביקור שהוא, אתה מלך בזה שיתקשרו לוודא שאתה מגיע בטיסה זו וזו, ידאגו לומר לך שהם מחכים לך בשדה. וכמובן שהם שם שעה קודם.

ברגע שתיפגשו כמעט יחטפו ממך את המזוודה כדי שחס וחלילה לא תיסחב יתר על המידה, וגם אם המזוודה שלך היא תיק יד קטן שתלוי לך מעל הראש או לחלופין די כבדה והמלווה היא סינית קטנה שתיפול אם רק תיגע במזוודה..

יפתחו לך את הדלת באוטו גם אם אתה יותר קרוב לרכב, ויתיישבו לידך כדי לבדר אותך בצ'ינגליש המשובחת שלהם. ישאלו את כל שאלות הנימוסין כמו: האם זו פעם ראשונה שלך בעיר? מה אתה חושב על סין? (מה תגיד? פרימיטיבית...) והאם שמעת על ההר הנמצא ממש כאן משמאל ושעליו ניצבת פגודה מלפני 50 אלף שנה.. לא. מה? אייך לא שמעת?

כל עוד אתה לא עוצם את העיניים ונרדם להם בפנים הם לא יפסיקו. ואז, כשנדמה להם שאתה מת מעייפות, יאמרו בחיוך" have a rest”.

כשסוף סוף תגיעו למקום, יציעו לך מיד לשבת על אף שממש בשנייה זו קמת אחרי 4 שעות נסיעה מבלי יכולת לשחרר את עצמותיך. כוס תה או מים חמים תוגש כמובן גם אם הטמפרטורה בחדר עולה על 35 המעלות שבחוץ.. וכיבוד ( בד"כ פירות) יוצע לך כמעט לפה.

במילים פשוטות, הסינים מאוד משקיעים במה שנראה להם האירוח הכי מכובד, בפרט כשמדובר באורח מחו"ל. יותר מדויק להגדיר זאת במילה "ריצוי". ריצוי היא מילת המפתח בשירות הסיני. לא צריך להתעמק בלימוד סגנון הכוראוגרפיה הסינית ותקופות הצ'ינג, מינג, וכו', כדי להגיע למסקנה זו.

בראשו של הסיני ניצבת כל חייו המטרה: ריצוי עצמו והזולת! עד כדי כך שהוא יענה לך בהתאם למה שהוא חושב שהכי ירצה אותך גם אם השאלה היא "מה השעה?".

זה מגיע עד לכך שברגע שאתה אורח של סיני ולא משנה כמה חשוב הוא, הוא ינסה לרצות אותך אפילו בנסיעה של 3 שעות בחזרה לשדה התעופה. 3 שעות בהן הוא לא יכול להחליף אתך מילה עקב היותו דובר שפה אחת בלבד, וזאת רק כדי להיפרד ממך בשדה התעופה ולומר לך שלום בחיוך עייף.

אייך כל זה עונה על השאלות שבפתיחה?

כל מה שסיפרנו מניסיון החיים בסין הוא רק אם אתה בצד שלהם, כלומר אתה האורח או הלקוח שמשלם יפה. מה קורה בזמן אמת? כשאתה צריך לתפוס טיסה ואתה מאחר, או כשאתה מבקש טובה שלא כל כך קשורה לעבודה של העובד? זה סיפור אחר לגמרי.

ברגע שאתה לחוץ וצריך לפתור בעיה ואתה בסין ולא כל כך מדבר את השפה ובעצם אף אחד לא חייב לך שום דבר - אתה תקוע חזק!

הם איתך עד הסוף כשאתה האורח שלהם או כשיש להם אינטרס לרצות אותך. בשנייה שזה מסתיים אתה כבר לא תזכה לפינוקים הנזכרים. הם לא ידעו לצאת מהקופסה שלהם לעזור לך גם אם מדובר במשהו רציני! ולזה אפשר לקרוא טוכנה סינית. מדוע?

טכנאי מתקן מכונות עבור תשלום ועובד על פי התוכנה שהמכונה והוא מכירים. כך עובד הראש פה. יש תוכנה [הראש הסיני] ויש אובייקט [אנחנו] לרצות. ברגע שהמערכת קורסת [בעיה\בקשת טובה מיוחדת] אין כבר טעם לרצות [מציאת פתרון] או בכלל להתייחס אליה [Mei You] .

מיותר לציין שאנחנו לא מושלמים ונכון שגם בנו יתכן ויש מין התנהגות שכזו ונכון שקרוב לוודאי שלעמים אחרים יש בדיוק את אותה בעיה.

אני רק מספר מניסיוני האישי בשנתיים פלוס בסין הגדולה, כדי שלא נתבלבל, ולמען יראו וייראו. ראו את ההבדל הקיצוני בין השירות והריצוי המעולה לבין האדישות והבורות בניסיון לאלתר לב שירחם או מישהו לדבר שינסה לעזור לשני באמת כשצריך וזה כמעט ואין.

אולי זה מה שעושה אותנו מאוד שונים מהעם הגדול בעולם ומזכיר לנו את היותנו שייכים לעם אולי מהקטנים בעולם אבל עם הלב הרחב ביקום.

אולי.