ספרות עברית מתורגמת לסיניתמאת: ג.י.א
יהודה עמיחי, עמוס עוז, אורלי קסטל-בלום, דויד גרוסמן ורבים אחרים אינם זרים יותר לקורא הסיני! בשנים האחרונות תורגמו כ - 60 ספרים, ממיטב הספרות הישראלית לסינית. מפעל התרגום העברי לשפה הסינית תופס תאוצה ומתכנן להוציא לאור, כבר בזמן הקרוב, עוד חמישה עשר ספרים חדשים. מעתה אפשר לקרוא את ש.י. עגנון, צוריה שלו ואפילו אתגר קרת בכתב סימניות.
ארון הספרים הישראלי טס מזרחה שחור על גבי לבן: אתר הווק מדווח.
זה מכבר הסתיים יריד הספרים הבינלאומי ה - 13 בבירת סין, בייג'ינג (.2006BIBF). ביריד נטל חלק גם ביתן לספרות ישראלית, מה שעורר אצלנו את הרצון להאיר פן יחודי זה ביחסי ישראל - סין – ספרות עברית מתורגמת לסינית. בשקט בשקט אך בהתמדה מגיעה הסיפורת העברית בתרגום, אל קהל הקוראים הסיני. על המפעל התרבותי היחודי מנצח המכון לתרגום ספרות עברית, שזה כמעט כבר למעלה משני עשורים דואג להביא ממיטב הסיפורת העברית אל קהל הקוראים בעולם בכלל ובסין בפרט. כ - 60 ספרים מהקלאסיקות העבריות החדשות תורגמו במהלך 20 השנים האחרונות ועוד 15 ספרים עומדים לראות אור בעתיד הקרוב. שמות כגון: ש.י. עגנון, יהודה עמיחי, עמוס עוז, אורלי קסטל-בלום, דויד גרוסמן, יורם קניוק, אפרים קישון ורבים וטובים אחרים מבין סופרינו, אינם זרים יותר לקהל הקוראים הסיני. נוסיף ונציין כי רק בחודש האחרון הצטרפו אל ארון הספרים העברי (בשפה הסינית) שלושה "דיירים" חדשים: "חיי אהבה" של צרויה שלו, "עיין ערך: 'אהבה'" של דויד גרוסמן ו-"רומן רוסי" של מאיר שלו. הספרות הזרה מתורגמת בסין בעיקר בעזרת סבסוד ממשלתי של המדינות המתורגמות, וכך מומנו במהלך בשנות ה - 90 התרגומים הראשונים לשפה הסינית. בשנים האחרונות, עם קיצוץ תקציב ממשלתנו במימון פעילות זו, תפס תאוצה מקור מימון חלופי - חברות מסחריות ישראליות הפועלות בסין. בין החברות שסבסדו ספרות עברית ניתן למצוא שמות כגון: "נטפים", "צים", קבוצת "איזנברג" וחברות אחרות. בשנים האחרונות מספר החברות הישראליות הפועלות בסין מצטמצם ולפיכך גם מקורות המימון הפוטנציאלים. אין ספק כי צמצום זה במקורות הסבסוד ישפיע, לצערנו, על מפעל התרגום ויגרום לצמצומו. |
