ציוד הסטראו נותר בלא פגע. ז'אנג מאידך, עדיין מתאושש. אשתו, ווי סו-יינג, הגישה לאחרונה תביעת פיצויים על רקע "הרס חיי המין" שלה. “מומחים שמונו על ידי בית המשפט", מדווח אחד מעיתוני שנגחאי, “קבעו שמר ז'אנג סובל מסדרה של בעיות בתפקוד המיני”. האישה ביקשה מבית המשפט פיצוי של "100,000 יואן על עגמת נפש, ו-120,000 יואן לרכישה של אביזרי מין והיגיינה ב-20 השנים הבאות".

בית המשפט דחה את העתירה בנימוק שהחוק הסיני לא מתיר פיצוי על אובדן חיי מין, אלא רק על עגמת נפש ואובדן כושר עבודה, עליהם כבר קיבל הבעל פיצוי בתביעה קודמת.

בערים הגדולות של סין ניתן למצוא חנויות לאביזרי מין כמעט בכל בלוק מגורים. ככה, בין המסעדה השכונתית לתופרת. החנויות מתהדרות בדרך כלל בשם המכובס "מוצרי בריאות למבוגרים" (成人保健) ומכילות את מיטב התוצרת המקורית. ידה הארוכה של המפלגה מגיעה גם לפינות אלו, ובחלק מהחנויות ניתן למצוא חומרי הדרכה על מחלות מין, מניעת הריון, ועוד. בדיקה מעמיקה של צוות "הווק" מגלה ש-120,000 יואן יכולים לספק אביזרי מין לשכונה שלמה למשך 20 עשרים שנה, כך שהתביעה של הגברת ווי מוגזמת ללא ספק. על כן, אנחנו מתייצבים מאחורי קביעת בית המשפט ומחזקים את ידו.

בנוסף לצעצועים, הסביבה העירונית בסין מציעה דרכים נוספות לסיפוק צרכי התושבים. בכל פינת רחוב ניתן למצוא "מספרה". השירותים הניתנים במספרות אלה מקבילים לשירותים הניתנים ב"מכוני הבריאות" בישראל. בכל מספרה יושבות שתיים עד עשר בחורות ומביטות על העוברים ושבים דרך חלון הראווה.

למרבה הצער, לא כל תושבי סין נהנים מהשירותים שהוזכרו לעיל, והפער הולך ומעמיק. צוות של מומחים ואנשי ממשל בננג'ינג, בירת מחוז ג'יאנגסו, קרא לאחרונה להקדיש יותר תשומת לב ציבורית לצרכיהם המיניים של "הפועלים הנודדים" בסין על רקע עליה במספר מקרי האונס. פועלים אלה מגיעים לערים הגדולות מאזורי הספר ופעילים בעיקר בתחום הבניין.

“הפועלים הם קודם כל בני אדם עם צרכים מיניים נורמליים", אומר ווי יי-מינג, דיקן המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ננגי'נג, “החברה לא יכולה לבקש מהם לציית לכללים וחוקים בזמן שצרכיהם המיניים מדוכאים ומודחקים". פרופסור ווי מזהיר שהתעלמות מצרכיהם של הפועלים הנודדים – רוב רובם גברים – יוביל לבעיות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות חמורות. הוא קורא לממשלה לאפשר לפועלים חופשות ארוכות יותר בהן יוכלו לבקר את נשותיהן, וממליץ למעסיקים לעודד את הפועלים להעביר את זמנם מחוץ לעבודה בצורה "בריאה" (הכוונה כנראה: במכון הבריאות המקומי) .

פתרון אפשרי לבעיה נמצא כעת בניסוי. באחת מהשכונות בננג'ינג הוקמו לאחרונה "קיני אוהבים" ללקוחות דלי תקציב. כשהאישה באה לבקר, כל פועל יכול לשכור חדרון פרטי תמורת 300 יואן ( 38 דולר) לחודש ולבלות זמן איכות באווירה אינטימית.

על רקע הבעיות האישיות והחברתיות שהוצגו לעיל, נעים לגלות שהיהודים בסין – שגם חלקם רחוקים ממשפחתם ונודדים בחיפוש עבודה - מצליחים להפגין שליטה עצמית וכבוד ליחסים שבינו לבינה. בבייג'ינג נחנך בשבוע שעבר מקווה טהרה, הראשון מסוגו בחלקה הצפוני של סין. המקווה נתרם על ידי משפחות לפקוביץ' וגודינגר מניו-יורק, ושוכן במתחם בו ניתן למצוא גם בית ספר יהודי ומטבח מסחרי כשר.

חדר טיפוסי של פועלים נודדים בבייג'ינג. תמונות נוספות בדף הפליקר שלי.