בשנת 1988, קבלה ס'ינראן, עיתונאית צעירה ומצליחה, להגיש תכנית לילה ברדיו המקומי בעיר ננג'ינג. התכנית הוקדשה כולה לנשים בסין, נוהלה בשידור חי, ונתנה בפעם הראשונה במה וביטוי לסיפורים אישיים, חוויות ורגשות של נשים במגוון גילאים בסין באותה תקופה - דבר שהיה חדשני בעולם בו כלי התקשורת שמש מאז ומעולם ככלי תעמולה מפלגתי. תכניה המרגשים זיכו את התכנית בהצלחה רבה ואספו אליה קהל מאזינים נאמנים. עם הזמן, ליקטה ס'ינראן חלק מהסיפורים לספר שכעת ניתן להשיגו גם בעברית – "הנשים הטובות של סין".

מבין הנושאים המתוארים ע"י הנשים בסיפוריהן - דיכוי רגשות וגילויי אהבה, נשים שנישאו בכפייה או "ללא רגש", אהבות נכזבות, השפלת נשים, סבל ואובדן, התעללות מינית ואונס, ילדות והתבגרות ללא שמחת חיים תחת צל המהפכה והמשטר הקומוניסטי.

מעמדן של נשים בסין היה מאז ומעולם מורכב - על פי המסורת הקונפוציאנית, שהכתיבה את מעמד הנשים בתקופה המסורתית, נשים צייתו למושא גברי - בעל, בן, מורה, קיסר. לפיכך, לנשים לא היה מקום בהיררכיה החברתית, ועל אף המהפכה הקומוניסטית והנסיון ליצור חברה שיוויונית גם כלפי נשים, בפועל קשה היה להתנער מן המסורות החזקות של היחס לנשים שהשתרשו היטב בחברה. נוסף על כך ובאופן אירוני, לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון, נשים נאלצו דווקא לדכא את נשיותן, כחלק מהאידאולוגיה הקומוניסטית, הנאמנות למפלגה ולערכי המהפכה: לגילויי יופי וטיפוח נשיים לא נמצא מקום. בהווה עדיין מורגשת דו ערכיות זו בהתייחסות החברה לנשים.

קשה להשאר אדישים למכלול הסיפורים ולחויות הטרגיות שעברו הנשים המתוארות בספר זה, וקשה עוד יותר לחשוב כי הספר הוא רק מדגם קטן המייצג מאות נשים בתקופות השונות בסין. הספר אמנם לא עוסק בפתרון לדילמות העולות בעת קריאת הסיפורים (מיקומו או העדרו של שלטון החוק, עונש למבצעי פשעים וכו') אך הוא מספק תובנות על התלאות והקשיים הרבים אותן חוו הנשים, חויות שעיצבו את אישיותן וכך את פני הנשים כיום בסין.

קומץ של עשרה סיפורים, מבין מאות שעדיין מסוגרים היטב בנבכי נפשן של נשים סיניות רבות, שטרם ראו (או לא יראו) אור. ספר חשוב למי שמחפש הבנה על החברה הסינית, ובעיקר - על מיקומה של האישה בתוך חברה זו.

הנשים הטובות של סין, ס'ינראן (Xinran), תרגום לעברית: נטלי צור, הוצאת "קוראים" 2006