בפורום שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, אמרו שלושת הבכירים ביותר בתעשיית ההיי-טק הישראלית ( שי אגסי, נשיא חטיבת הפיתוח ב SAP, משה ליכטמן, סגן נשיא במיקרוסופט האחראי על מרכז הפיתוח בישראל וזוהר זיסאפל, יו"ר קבוצת רד) כי: "בלתי אפשרי להתמודד עם כמות כוח האדם הטכנולוגי המיוצר במדינות המתפתחות. בהודו מוכשרים 120 אלף מהנדסי תוכנה חדשים כל שנה, בעוד ישראל מולידה רק כמה אלפי עובדים חדשים בכל התחומים הטכנולוגיים".

לסין למשל יש כבר כיום למעלה ממיליון שש מאות אלף מהנדסים, הרבה יותר מלכל מדינה אחרת בעולם. 33 אחוזים מהסטודנטים באוניברסיטאות בסין, לומדים מדעים והנדסה, הרבה יותר מגרמניה בה לומדים 20 אחוזים מקצועות הנדסה ומהודו בה לומדים 4 אחוזים. אז מדוע, אם כך, דו"ח חדש של חברת "מקנזי" אינו ממש ממליץ על סין כיעד אידיאלי להקמת מרכזי פיתוח עולמיים?

מי שיתמודד עם פתיחת משרד או גיוס עובדים מקצועיים בסין, מיד יילמד על בשרו כי איתור עובדים מתאימים למשרד אינו משימה פשוטה כלל ועיקר. למרות המספר המרשים של המהנדסים המקומיים בסין, קשה עדיין לחברות הזרות בסין לאתר מהנדס מקומי ברמה מערבית. דו"ח חדש של חברת "מקנזי" מציג את הבעיה - וגם הוא לא מצליח לפתור אותה. לפי הדו"ח, "השנה יחלקו האוניברסיטאות הסיניות כ - 3.1 מליון תעודות בוגר לסטודנטים, בעוד שמספר הבוגרים בארה"ב (2006) עומד על כמיליון שלוש מאות סטודנטים. מבין בוגרי האוניברסיטאות בסין, כ - 600 אלף למדו מקצועות הנדסה בעוד שבארה"ב רק 70 אלף בוגרים התמחו בתחום זה. נתונים אלה מרשימים ומראים כי לסין מחסנית מלאה בכוח אדם טכני מקצועי".

אך למרות הזמינות הגבוה יחסית לבוגרים ממקצועות הנדסה, חברות זרות הפועלות בסין עדיין מתקשות למצוא מהנדסים בעלי כישורים מתאימים למשרדיהם ולמרכזי הייצור והפתוח שבנו בסין.לדברי מקנזי "פחות מעשרה אחוזים מכלל כוח האדם המוכשר באוניברסיטאות בסין, מתאים ברמתו להשתלבות בפירמות בין לאומיות. קיימים הבדלי רמה משמעותיים בעיקר אצל מהנדסים, אנליסטים, רו"ח, רופאים, אחיות, מומחים מתחום מדעי המדינה וכיוצ"ב".

הדו"ח מחשב וקובע כי בסין למעשה יש רק כ - 160 אלף מהנדסים המתאימים להשתלב בעבודה בחברות הבינלאומיות. מספר זה של מהנדסים אינו גדול בהרבה מכמות המהנדסים בבריטניה למשל. הסיבות לכך לפי הדו"ח הם ההבדלים המשמעותיים ברמת ההכשרה של הסטודנט הסיני באוניברסיטאות המקומיות.

משהות ארוכה בסין, והכרות קרובה מאוד עם התעשיות המקומיות, אני סבור כי צמרת ענף הטכנולוגיה בארץ יכולה עדיין להיות שקטה. סין לא מהווה עדיין תחליף ממשי למהנדס הישראלי, הן מבחינת רמתו המקצועית ומבחינת יכולתו של המהנדס הישראלי לייצר חדשנות. סין עובדת קשה בשנים האחרונות להעלות את רמת ההכשרה במקצועות ההנדסיים, ובין היתר את רמת האנגלית של המהנדסים הסינים. השבחה זו של המהנדסים דורשת זמן ליישום והטמעה. בזמן הזה ראוי שמדינת ישראל תתכונן לאתגרים ששוק הטכנולוגיה באסיה יציב. הערכות מסוג זה דורשת מהמדינה להפנות יותר משאבים לתחום לימודי המדעים, תוך כדי הגדרת המטרה - להשיג עליונות טכנולוגית ביחס לשאר מדינות העולם.

השגת עליונות טכנולוגית ביחס לשאר מדינות העולם היא אתגר חדש עבור מדינת ישראל, שכן במשך שנות קיום המדינה, ישראל תמיד ביקשה להשתוות או להוביל את מדינות המערב בתחומים טכנולוגיים. כעת חזיתות חדשות נתווספו למפה, דבר הדורש התייחסות חדשה לאתגרים חדשים.