מתנדבים

לכל עובדי הציבור חולקו מדי אולימפיאדה, לעובדי נקיון , עובדי תעבורה ואף לגמלאים הלוקחים חלק פעיל בפיקוח השכונתי. כולם חלק מהתפאורה. דוכני הכוונה והסברה לאוליפיאדה נפרשו בעיר. ודור אחר של צעירים, חייכנים תמימי פנים (בניגוד לצעירי המשמרות האדומים של מאו) מברכים את הציבור, ובאנגלית עם מבטא סיני מגלגלים שיחה
קלה.

רץ מרתון חולף על פני תמונתו של מאו בפתח העיר האסורה

אבטחה

אילולא הייתי ישראלית, כנראה שהייתי נלחצת מהשינוי שחל בבייג'ין כשם שהסינים נבהלים מכל אביזרי האבטחה החדשים וניסיניות הפיגועים האחרונים ברחבי סין. בימי שיגרה הבייג'ינאים גאים בעירם הבטוחה, שאליה נוהרים כמיליון תיירים בשנה (כחצי מיליון מבקרים צפויים להגיע במהלך ימי האולימפיאדה). כוחות משטרה פרושים בכבישים, ברכבות, ובמרחבי ציבור אחרים (אך גם כל אלו, לא הצליחו למנוע את אירוע הדקירה של התייר האמריקאי). מתקני שיקוף בודקים את הנוסעים ברכבות ובכניסה לשדה התעופה. שוטרים מקומיים עוברים מידי ערב בין בתי עסק ובודקים שהכל כשורה. ניכר שרב מקומות הבילוי פועלים כסדרם למעט מקומות עם רקע מפוקפק. מקומות בילוי נדרשו להציב שלט המצהיר על שלושת האיסורים: איסור להמר, איסור לזנות ואיסור לשימוש וסחר בסמים.

מבט לאיצטדיון האולימפי

תחבורה

העיר מפעילה כבר 8 מסלולי רכבות עירוניות (תחתית ועילית). שיפור מדהים בהתניידות בבייג'ין המונה מעל 15 מיליון תושבים. בשל חוקי התחבורה החדשים, מה- 20 ביולי הוגבלה התחבורה לרכבים זוגיים \ אי זוגיים בהתאים לימים זוגיים ואי זוגיים. כמליון רכבים מורחקים מהכביש מידי יום. נהגים מוצאים פתרונות יצירתיים, כמו "קומבינות" החלפת רכבים ותמרון בשעות העבודה. הכבישים פתוחים ונוחים לתנועה, דבר המשווה לעיר מראה ריק, וחרף ניסיוינות אלו יריעת האובך עדיין עוטפת את העיר ואת כחול השמיים לא רואים.

תפאורה

העיר מוקפת בשלטים מרהיבים, משלטי חוצות ססגוניים ויריעות ענק שכיסו גורדי שחקים שנעצרה בנייתם. הבניינים הפונים לעיר נצבעו והעיר כוסתה בפרחים, כ- 50,000 פרחים פוזרו בעיר. פסלי אולימפיאדה עוצבו ופוסלו בכל חומר אפשרי. את פניה האפרוריים של העיר החליפו צבעים ועלוות עצים. בתי עסק הציבו בפתחם את דגלה האדום של סין, ומסכי טלויזיות ענק מוקמו במרכזי העיר.

אין ספק שהרבה הכנות עברו על סין ועל הסינים. תעמולת האולימפיאדה הופצה בכל עבר: במסכי הטלוויזיה שמוקמו בתחבורה הציבורית, בשכונות מגורים, ואף בתכני הלימוד בבתי הספר ופעילויות תחרותיות במקומות העבודה. ניסיונות השילהוב החלו ביתר אינטנסיביות כבר לפני כשנה. הסינים עמלו רבות להחדיר מודעות ירוקה ומורל אולימפי לאומי. סיפורי ההצלחה של ספורטאים סינים הופצו במהדורות עיתון שבועיות, וכן עלילות גבורה של האזרח הפשוט, כמו אב שעודד את בתו בת ה- 12 לרוץ 60 ק"מ מידי יום לאחר שגילה את כשרונה בריצה (זו בחירתה, כך טען). אך יתכן שאין הוא חריג בסין, במדינה שילדים מגיל 4-3 מופרדים מהוריהם ועוברים למחנות אימונים, שם הם מתגוררים ופוגשים את הוריהם לעיתים רק 4 פעמים בשנה.

סין מקווה לאולימפיאדה בטוחה, אך זה עולה לה במחיר השמחה האמיתית של התושבים. תושבים זמניים בעיר נאלצו לעזוב את העיר עד לתום המשחקים. התרעות הפיגועים דחקו את הסינים לבתיהם אל מול מסכי הטלויזיה, ומסכי הרחוב אינם מוקפים בצופים. אזרחים התלוננו שבגין האבטחה במתחמים האולימפיים נבצר מהם להביא דבריי שתייה ומזון (שהרי הסיני צועד על קיבתו) ומי שמסתובב בעיר אכן יכול להרגיש שהיא שקטה מהרגיל למעט קבוצות תיירים ואוהדים זרים המסתובבים בצבעניותם ובידגליהם.

אמנם לא לכך יחלה סין, אך סינים רבים עמלו על ההכנות, והאולימפיאדה מספקת תעסוקה רבה. ובין אם הסינים צוהלים או מתלוננים, אל תטעו באשלייה שאם אין מורל אז אין פטריוטיות. די בביקורת אחת על סין והאולימפיאדה בכדי שההמון הסיני יתחיל לנוע באי נוחות ועד שירעים קולו ששוב המערב מנסה להתנשא ולהוכיע שיש דרך אחת ושדרכם היא הנכונה.

עברו את הבחינות: רקדנים סינים משחזרים את רוח מבחני הקבלה לשושלת הצ'ינג

בסוף שנת 2006, הגיע מספר הרכבים הפרטיים המשוער בבייג'ין ל-2.8 מיליון, כשמידי יום עולים על הכביש כ- 1000 רכבים חדשים. בכדי להפחית את רמת זיהום האוויר ולמנוע את פקקיי התנועה בעת המשחקים האולימפיים, החליטה הוועדה העירונית לענייני תחבורה על הורדה של כמיליון רכבים מהכביש. שנה לפני טקס הפתיחה, הכריזה רשות עיריית בייג'ין על תרגיל אולימפי רחב היקף: ארבעה ימים בהם נאסרו 50% מהרכבים הפרטיים פרטיים לנסוע בכביש. האיסור הוחל על בעלי מספרי רכב זוגיים ואי זוגיים לסירוגין, יומיים בסה”כ לכל רכב. צמתים ראשיים ופחות ראשיים אוישו בניידות,ונהגים שעברו על החוק נקנסו.

התרגיל הסתיים ביום שני בערב. איך היה? היחידה העירונית המפקחת על איכות הסביבה מסרה שרמת החלקיקים הרעילים בעלי השפעה המזיקה לבריאות בצורה ישירה (IPM) היתה 93.5 בממוצע במשך ארבעת הימים. יום לפני המבצע, הייתה רמת החלקיקים 116. מומחים טוענים שהורדה של כ- 1.3 מיליון מכוניות מהכביש באופן קבוע, עלולה להפחית את פליטת המכוניות הרעילה בכ- 40%.

השינוי המשמעותי יותר, היה הקלת העומס בדרכים והתנועה זורמת בכבישים מרכזיים. מעל 75% מתוך כלל הרכבים שהורדו מהכביש היו בשירות ממשלתי כלשהו. נהגי המוניות בעיר נהנו מיום עבודה עמוס ופחות המתנה בדרכים. מספר תאונות הדרכים אף הוא ירד. "...כל עוד זה זמני, 4 ימים, ולמען האולימפיאדה, אנו מוכנים לתמוך במאמץ", דיווח מנהל מועדון רכבי POLO לעיתון מקומי .

התושבים נהנו מהתנועה הזורמת, אך לא שבעו נחת מהעומס בתחבורה הציבורית, והתורים הארוכים - למרות התגבור לאור התרגיל. לאוהבי הנוחות לקח מעל חצי שעה להשיג מונית בשעות העומס. איתרע מזלם של התושבים, ולמרות מספר המכוניות המוגבל, השמיים לא האירו פנים והאפרוריות מעל פני העיר לא נעלמה. בייגי'ן מוקפת הרים, ובהיעדר תנאי מזג אוויר שיסייעו להתפוגגות החלקיקים המזהמים, האובך לא הסכים להתפנות.

התרגיל הראה שהעיר בהחלט יכולה (אם היא רק רוצה) להמשיך לצמוח ולגדול, תוך שמירה על איכות החיים והסביבה. אך ארבעה ימים אין די בהם בכדי לנקות את הזיהום המכסה את העיר ולהגן על התושבים מנזק בריאותי. עם העלייה החדה במספר כלי הרכב, ריבוי אתרי הבנייה, וזיהום תעשייתי מפרוורי העיר, מן הראוי שייקבעו סטנדרטים חדשים, ושמישהו יקפיד לאכוף אותם. האולימפיאדה מהווה קטליזטור לשיפור תנאי הסביבה, אך מעבר לכך, בניית תשתית עירונית לטווח הארוך והקניית מודעות ציבורית למען שיפור איכות החיים צריכה להיות היעד גם עבור הדור הבא ולא רק עד 2008.